Page 17 - etmol 76

‫מי הקים את פתח״תקוה‬

‫רוב מייסדי‬
‫אם המושבות‬

‫היו עולים‬
‫מהונגריה‪,‬‬
‫חלקם חקלאים‬

‫מאת אהוד בן עזר‬

‫דוד גוטמן‬ ‫יהושע שטמפפר‬

‫הקבוצה ההונגרית‪ ,‬שכללה את שטמ‪-‬‬ ‫בט״ו בשבט תרפ״ט ‪ 1929‬נמסר פתח‪-‬תקוה״‪ ,‬שנדפסה לראשונה בחו­‬
‫פפר‪ ,‬את כ״ץ‪ ,‬את רגנר‪ ,‬את אליעזר‬
‫ראב ובנו יהודה‪ ,‬ולעתים‪ ,‬כנראה‪ ,‬גם‬ ‫עותק מספר־היובל של פתח־תקוה לידי ברת שפרסם כתב‪-‬העת ״בוסתנאי״ ב‪-‬‬
‫את הבן הצעיר‪ ,‬משה שמואל‪ ,‬שהיה אז‬
‫כבן שש‪-‬עשרה ועדיין למד בירושלים‪.‬‬ ‫יהודה ראב בהקדשת מרדכי סלומון‪ ,‬בנו ‪ ,1938‬לרגל יובל השישים של פתח‪-‬‬
‫של יואל משה סלומון‪ ,‬ממייסדי המוש* תקוה‪ ,‬ונדפסה שנית בספרו ״התלם‬
‫מידת היושר והאמינות של ספר‬ ‫בה‪ .‬מרדכי סלומון היה שכנו של ראב הראשון״‪ ,‬מונה יהודה ראב את עשרת‬
‫זכרונותיו של יהודה ראב‪ ,‬״התלם הרא­‬ ‫וגר במרחק בתים אחדים ממנו ברחוב המשתתפים הראשונים בקניית אדמת‬
‫שון״‪ ,‬וכן עצם תיאור המעמד של התלם‬ ‫פינסקר‪ .‬בחורף תר״ץ ‪ 1930‬החל יהודה המושבה‪ .‬שבעה מתוך העשרה באו‬
‫הראשון ‪ -‬שיהודה ראב היה‪ ,‬כמדומה‪,‬‬ ‫ראב מספר את זכרונותיו לבנו הצעיר מהונגריה‪:‬‬
‫המקור היחיד לתיעודו המפורט ‪ -‬הציבו‬
‫בנימין‪ ,‬הוא אבי‪ ,‬כמסופר ב״פתח״דבר״ ‪ .1‬דוד גוטמן! עלה בשנת ‪,1871‬‬
‫את המאורע במקום הראוי לו‪.‬‬ ‫לספר‪ .‬בשום מקום ב״פתח״דבר״ או‬
‫כותב ההיסטוריון מרדכי אליאב‪:‬‬ ‫בערך‪ ,‬מהונגריה‪.‬‬
‫״בז׳ בחשוון תרל״ט פתח יהודה ראב‬ ‫בספר עצמו לא נאמר דבר מפורש‪ ,‬אך ‪ .2‬יעקב בלומנטהל! עלה בשנת ‪1876‬‬
‫)שמשפחתו היתה היחידה שהיה לה‬ ‫מתעוררת ההרגשה‪ ,‬שאחת הסיבות‬
‫נסיון חקלאי‪ ,‬עוד מחוץ‪-‬לארץ( את תלם‬ ‫או ‪ 1877‬מהונגריה‪.‬‬
‫הבתולים באדמת המושבה‪ ,‬במעמד‬ ‫להסכמתו של יהודה ראב להכתיב את ‪ .3‬מיכל לייב כ״ץ; עלה בשנת ‪,1867‬‬
‫נרגש של המייסדים‪ ,‬שערכו הקפות‬ ‫זכרונותיו היתה אכזבתו מספר״היובל‪.‬‬
‫מסביב למחרשה ‪ -‬בדומה לשמחת תורה‬ ‫בערך‪ ,‬מהונגריה‪.‬‬
‫‪ -‬ונתכבדו בהולכתה בהצהירם‪ :‬״אש­‬ ‫מכל־מקום‪ ,‬אכזבתו משתקפת בהערות־ ‪ .4‬יהושע שטמפפר! עלה בשנת ‪1869‬‬
‫שוליים לא רבות‪ ,‬אך נרגזות‪ ,‬שרשם‬
‫רינו שזכירו לכך״‪.‬‬ ‫מהונגריה‪.‬‬
‫קמה המושבה העברית הראשונה על‬ ‫בעפרון בשולי העמודים שבחלקיו ‪ .5‬אליעזר ראב; עלה בשנת ‪1875‬‬
‫אדמת המולדת‪ ,‬ושמה בישראל פתח‪-‬‬ ‫הראשונים של הספר‪.‬‬
‫תקוה‪ ,‬כפי שנקבע תחילה‪ ,‬בעת הניסיון‬ ‫מהונגריה‪.‬‬

‫להתיישבות בכיכר הירדן‪.‬״‬ ‫להחלטתו של יהודה ראב לספר על ‪ .6‬יהודה ראב‪ :‬עלה בשנת ‪1875‬‬
‫ראשיתה של פתח״תקוה ועל דרכו ודרך מהונגריה‪.‬‬
‫מחרשה לא מתאימה‬ ‫משפחתו אליה כפרק״היסטוריה בהיר‪ .7 ,‬דוד רגנר; עלה בשנת ‪ 1878‬מהונג­‬
‫מדויק וענייני יותר משהוצג בספר־ ריה‪.‬‬
‫אליעזר ראב ובנו יהודה וכן דוד‬
‫רגנר‪ ,‬מתיישבי פתח‪-‬תקוה‪ ,‬היה להם‬ ‫היובל תרם מן־הסתם חוסר״ ‪ .8‬נתן גרינגרט‪ :‬עלה בגיל צעיר‬
‫נסיון חקלאי רב בארץ מולדתם‪ ,‬אולם‬ ‫הפרופורציה בין השבחים הרבים‪ ,‬בחל­‬
‫נסיון זה היה להם לרועץ‪ .‬מסביר החו­‬ ‫מליטא‪ .‬היה שותף לקניית האדמה‪,‬‬
‫קר שאול כ״ץ‪ :‬״זיווג המחרשה האירו­‬ ‫קם בלתי״מדוייקים‪ ,‬שהורעפו על יואל‬
‫פית הכבדה יחסית‪ ,‬עם הבהמה המקו­‬ ‫אך נשאר‪ ,‬למעשה‪ ,‬בירושלים‪.‬‬
‫מית קטנת‪-‬המידות שנועדה לגוררה‪ ,‬לא‬ ‫משה סלומון הירושלמי והמקום הרב ‪ .9‬יואל משה סלומון; נולד בירוש­‬
‫שיוחד ליוזמתו כמייסד המושבה מזה‪ ,‬לים‪.‬‬

‫לבין דחיקת חלקם של קבוצת העולים ‪ .10‬זרח ברנט‪ :‬נולד ברוסיה‪ .‬עלה‬
‫מהונגריה‪ ,‬הקבוצה שייסדה את המוש­‬
‫לראשונה בשנת ‪ .1872‬לא היה‬
‫בה במו‪-‬ידיה‪.‬‬
‫שותף ליישוב בשנתו הראשונה‪,‬‬

‫תרל״ט‪ ,‬שכן שהה אז בלונדון‪ .‬רק‬

‫בשלהי ‪ 1879‬בנה את ביתו בפתח‪-‬‬ ‫עשרה מייסדים‬
‫תקוה‪.‬‬

‫קבוצת העולים מהונגריה היוותה מאחר שסלומון לא עסק בעבודת‪-‬‬
‫רוב מוחלט בחבורה שיסדה את פתח‪ -‬כפיים וגרינגרט נשאר בירושלים‪ ,‬עובי־‬

‫תקוה‪ .‬ב״סקירה קצרה על תולדות המשק המשותף בשנה הראשונה בידי‬

‫‪17‬‬