Page 19 - etmol 76
P. 19

‫מאת א‪ .‬אדליק‬

                                                             ‫מלון ״פל טיך בתל־אביב‬

‫האדריכל הראשון‬

‫אלכסנדר ברוולד היה אדריכל ראשון גארץ־ישראל החדשה;‬

‫הוא בנה את הטכניון בחיפה‪ ,‬את מלון ״פלסין״ בתל־אביב‬
         ‫והיה מורה הארכיטקטורה הראשון בטכניון‬

‫וקבלנים ערבים וזה הכתיב התחשבות במסורתם ובחומרים‬             ‫אלכסנדר ברוולד עומד בפתחה של הארכיטקטורה‬
                                           ‫להם היו מורגלים‪.‬‬  ‫הישראלית‪ .‬הוא תיכנן ובנה את הטכניון‪ ,‬את בית״הספר‬
                                                             ‫הריאלי בחיפה ואת מבני מרחביה בשנים ‪,1914-1910‬‬
‫אופיינית לבנייניו של ברוולד היא שלמות צורתם‬                  ‫ותיכנן עיר״גנים על הכרמל ב״‪ 1919‬ומרכז מסחרי בחיפה‬
‫והאורגניות שלהם‪ :‬תוכניתם נאמנה לתפקידם‪ ,‬החללים‬               ‫)‪ :(1923‬ואחר״כך בנה בחיפה ובתל״אביב שורה של בתים‬
‫והגופים נובעים ממנה באופן טבעי‪ ,‬כאילו צומחים מתוכה‪:‬‬
‫הממדים והפרופורציות מעוררים הרגשה של שיווי משקל‬                                    ‫הנושאים עד היום את חותמו המיוחד‪.‬‬
‫והרמוניה‪ .‬ממדי הפתחים וצורותיהם‪ ,‬צורות האלמנטים‬              ‫ברוולד נולד בשנת ‪ 1877‬למשפחה רחוקה מיהדות בבר­‬
‫הקונסטרוקטיביים‪ ,‬כגון עמודים ‪ -‬זיקתם לחומר ולמבנה‬            ‫לין‪ ,‬בירת גרמניה‪ .‬למד בטכניון והוסמך כאדריכל‪ .‬הוא‬
‫ברורה‪ .‬צורות אלה נבנות לפי עיקרון ששורשיו באדריכ­‬            ‫שירת כקצין בצי המלחמה‪ ,‬אחד היהודים המעטים אז‬
‫לות הערבית‪ ,‬הקובע את הפרופורציות שלהן‪ ,‬את מקומן‬              ‫בגרמניה ששירתו בצי‪ .‬במלחמת העולם הראשונה היה‬
‫ואת ריתמוס הופעתן בבניין‪ .‬אוצר הצורות מצומצם‪ :‬את‬             ‫מפקד צוללת‪ .‬ביקורו בארץ עם בניית הטכניון עשהו ציוני‪,‬‬
‫הגוון נותנים הצירופים השונים של אלמנטים חוזרים‪.‬‬              ‫וכשנפתח הטכניון בשנת ‪ 1924‬עזב ברוולד את משרותיו‬
‫״המזרחיות״ שלו שאובה ממקורות היסטוריים שונים‪ ,‬אבל‬            ‫במחלקה לעבודות הציבוריות בברלין ובפוליטכניון‬
‫אלה עובדו בידיו לאחדות צורנית‪ :‬הקשת המחודדת שהיא‬             ‫בשרלוטנבורג והצטרף לסגל ההוראה בטכניון‪ .‬הוא היה‬
                                                             ‫המורה הראשון לארכיטקטורה בארץ‪ .‬תחת השפעתו חולק‬
         ‫צורת יסוד לגביו היא בעלת פרופורציות קבועות‪.‬‬         ‫הטכניון‪ ,‬שלפי התוכנית המקורית צריך היה להיות בית״‬
‫הרי אלה סימניו של סגנון אדריכלי‪ :‬שילוב של כל‬                 ‫ספר למהנדסי בנין‪ ,‬לשתי פקולטות‪ ,‬הנדסה וארכיטקטורה‬
‫הגורמים הקונסטרוקטיביים והפונקציונליים‪ ,‬המהווים‬
‫בצרופם את הבניין‪ ,‬כשתפיסת צורה כוללת מלכתחילה‬                                                                       ‫)‪.(1926‬‬
‫מביאה אותם לידי אחדות אסתטית‪ .‬יש להדגיש‪ :‬מלכתחילה‪.‬‬
‫בדיעבד הרי לכל בניין ישנה צורה כלשהי ‪ -‬אם טובה ואם‬                        ‫שיווי משקל והרמוניה‬
‫רעה‪ .‬צורה יש לו‪ ,‬אך סגנון אין לו‪ ,‬כי סגנון הוא תפיסת‬
                                                             ‫ברוולד ראה את תעודתו בהוראת הדרך לארכיטקטורה‬
                                             ‫צורה מלכתחילה‪.‬‬  ‫עברית־ארצישראלית‪ .‬כדי לתכנן את בנייניו הראשונים‪,‬‬
‫לבנייניו של ברוולד יש סגנון‪ :‬צורתם נבנית לפי עקרון‬           ‫הוא בא לארץ להכיר וללמוד את תנאי המקום‪ :‬האקלים‪,‬‬
‫פורמלי מסוים )אם גם חופשי למדי(‪ .‬הבניינים הנם צרוף‬           ‫הבניה בישובים היהודיים‪ ,‬אשר עדיין לא הגיעה לכלל‬
‫גופים גיאומטריים משוכללים ‪ -‬קוביות‪ ,‬פריזמות‪ :‬הצרוף‬           ‫הכרה אסתטית ואת הבניה הערבית‪ ,‬שירדה מנכסיה‬
‫אינו מטשטש את צורת החלקים‪ ,‬את טהרתם הגיאומטרית‪:‬‬              ‫האסתטיים‪ .‬את הצורות המיוחדות שחיפש מצא ברוולד‬
‫הפלסטיקה של צרופי הגופים הנה חזקה ביותר‪ ,‬עד כדי‬              ‫בעכו העתיקה‪ ,‬בכפרים הערביים של הגליל ובסביבות‬
‫דרמטיות ממש‪ .‬ארביטקטורה זו‪ ,‬שהיא אפיינית לבניינים‬            ‫ירושלים וגם בבתי מגורים ערביים עירוניים‪ ,‬שעל אף‬
‫הערביים במחוזות ההרריים של הארץ‪ ,‬פלסטיקה כזו של‬              ‫הירידה והניוון נשתמרו בהם שרידים של סגנון ארכיטקטוני‬
‫צרופי גופים‪ ,‬מוצאים אנו בבתי המגורים של ברוולד )בית‬          ‫גדול‪ .‬הבניה בשנים אלה רובה ככולה היתה בידי בנאים‬

‫‪19‬‬
   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24