Page 4 - ETMOL_34
P. 4
היה מדריך חקלאי במקומות שונים ברחבי הארץ ,וכמעט
שאין מקום בארץ בתקופת המנדט או איזור התיישבות
חדש ,שלא נעזר בידיעותיו ובנסיונו ,במיוחד בתחום המטע
ים והכרמים .הוא פירסם גם מאמרים בענייני חקלאות
ומרתקת במיוחד היא סדרת זכרונותיו ב״ 31המשכים בעתון
״בוסתנאי״ .הוא מת בן .84
לבלתי-נשוא ,והוא שם קץ לחייו ביריה ,תחת עץ אתרוג. דיבור עברי רוהט
סיפור אחר ״גוססת׳ מסופר על אשה ההולכת למות אחת העדויות המעניינות מראשית המאה על נחמה
ומעבירה לנגד עיניה את עברה הסוער וההרפתקני ,כשעב פוחצ׳בסקי וביתה ,היא זו של שלמה צמח בספרו האוטוביר
רה מגבר לגבר וממפלגה למפלגה .בין השאר נמסר שהיא גרפי ״שנה ראשונה״ ,המתאר את שנת תרס״ד״תרס״ה
נרקומנית ומשועבדת לסמים .יש לשער שזהו התיאור ) .(1905-1904הוא מספר :״אצל בית קטן בנוי על תל קטן
הראשון בספרות העברית על אשה המכורה לסם ,בארץ- מאחורי בית״הכנסת הקביל פנינו מר פוחצ׳בסקי ,שאיננו
איש ריעים ,ופתח לנו דלתו ...משנכנסנו למרפסת מיד נדחק
ישראל. לצדדים והתכנס לתוך עצמו מפני ידיה העסקניות של בת
חמשת הסיפורים מהווי התימנים אינם שונים באפיים זוגו .מרת פוחצ׳בסקי היתה כל ימיה ,משחר ילדותה ועד
מחמשת הסיפורים מחיי האיכרים ,גם בהם דמויות של נשים היום הזה ,יפת־תואר ובעלת מזג לוהט ,ועל שתי מידותיה
וגם בהם הרבה סבל ,מחלות ,מוות ,עוני וחיים דלים אלו גאוותה בדעת ובהכרה .אף משכילה היא וכותבת
ועלובים ויש בהם ביקורת כנגד חוקי הדת הנוקשים המקפ סיפורים מחיי הארץ ,ודיבורה עברי רוהט ומצלצל בין
חים את גורלה של האשה. שפתיה״.
תלאותיה של העליה-הראשונה מקבלות בספר זה ממשות נחמה פוחצ׳בסקי ,שחתמה גם בכינוי נפ״ש ,פירסמה
וחיות ,תמותת התינוקות הגדולה ,רמת הרפואה הנמוכה. רשימות ב״המליץ״ בחוץ לארץ ,השתתפה בחוברת השלי
נמסר לי ,שנחמה עצמה שכלה שני ילדים רכים שנפטרו שית של ״עולם קטון״ ,העתון העברי הראשון לילדים שיצא
לאור בירושלים בשנים .1894-1893הסיפור שמו ״שלו
בטיפוס. מית וקציעה״ ועניינו ב״כפר ישורון אשר ביהודה״ ,שבו
זוהי ״האמת מארץ ישראל״ של נחמה פוחצ׳בסקי ,מאנשי היו שתי חברות נאמנות בתחילה ,אשר משעה שישבו יחד
העליה הראשונה ומן האיכרים המובהקים בראשון-לציון. על ספסל הלימודים החלה אהבתן לפוג .הדוגמה השניה
היא העזה לומר ,מה שסופרים רבים לא העזו ,ואמת אכזרית לכתיבתה ,עוד לפני שנסקור את שני ספריה ,היא השתתפו
זו הלמה דווקא את דרישתם של בני העליה-השניה ,שלא תה בוויכוח הסוער שהיה בארץ ובחוץ לארץ בעקבות
לזייף את המציאות וליפותה ,ואף-על-פי-כן ,גם הם ,כאנשי מאמרו של יצחק אפשטיין ״שאלה נעלמה״ ,שפורסם
העליה-הראשונה ,התעלמו מהספר ,שנתקבל בדרך כלל ב״השילוח״ בשנת . 1908זהו מאמר מפורסם המעלה בין
השאר ,את ההיבט המוסרי של רכישת הקרקעות בארץ מידי
בשתיקה. בעליהן האפנדים ,המחייבת סילוק האריסים העובדים על
אדמות אלה .נחמה פוחצ׳בסקי הגיבה ב״השילוח״ על
בכפר ובעבודה
המאמר והפריכה את דעותיו של אפשטיין.
בשנת 1923פירסמה נחמה סיפור ב״התקופה״ על רקע
מלחמת העולם הראשונה וגם בו שלטת נימת הייאוש .בשנת ביהודה החדשה
תר״ץ ) (1930הופיע בהוצאת ״הדים״ בתל-אביב ספרה
״בכפר ובעבודה״ ,בן 212עמודים ,ובו חמישה סיפורים. ספרה הראשון של נחמה פוחצ׳בסקי ״ביהודה החדשה״
העובדה שהספר הופיע בהוצאת ״הדים״ מעידה על השינוי הופיע בשנת 1911ביפו .יש בו 74עמודים ו״ 10סיפורים.
החלק הראשון מוקדש לסיפורים מחיי האיכרים והחלק השני
-לסיפורים מחיי התימנים .זהו אולי אחד מהספרים העב
רים הראשונים ,אם לא הראשון ,שבו מרוכזים סיפורים על
עדות ישראל השונות ,ולא רק על השבט ״האשכנזי״ .בספר
שולטים רוח נכאים ,ייאוש ואפילו חוסר תקוה .כל הגיבורים
נמצאים במצבים קשים של מחלה ,מות אדם קרוב ,קשיי
פרנסה ,חוסר אהבה ,חוסר עבודה ועוד .בדרך כלל ״הצרות
באות בצרורות״ והגיבור אינו מספיק להתאושש מאסון
אחד וכבר פוקד אותו אסון חדש.
אני משערת שכמה מן הסיפורים מבוססים על מעשים
שהיו .בראשו של הסיפור ״תחת האתרוג״ נכתב ״על קבר
ב.פ.״ שהוא בנימין פיין ,איכר בראשון-לציון .בסיפור הוא
נקרא שמעונוביץ ,איכר שהחקלאות אינה צולחת בידיו,
פרדסו מתנוון ,בעוד פרדסי השכנים מלבלבים .צרתו היא
אשתו המשכילה והבזבזנית ,שדחפה אותו לרמת חיים
שמעבר ליכולתו וסיבכה אותו בהרפתקאות חקלאיות ,כגון
נטיעת פרדס אתרוגים ,שלא הצליח .אשה זו מתה בשעת
ניתוח וכדי לשלם את חובותיו ,נשא אשה עשירה ,חייו
במחיצת אשתו החדשה ,התוקפנית והצעקנית ,נעשים
