Page 9 - ETMOL_34

‫‪ '1‬צ‪1‬י‬

‫ירידות‬
‫נין יהודית‬
‫ותרנית‬
‫כותרת עתון מהתקופה התורכית‬ ‫אל‪-‬־אהרם המצרי‪:‬‬
‫מאת שושנה הלוי‬
‫יש להעביר את ארץ־ישראל לידי היהודים‬

‫אולי משום רמתם הגבוהה ואולי משום‬ ‫עתון בשם ״הכרמל״‪ .‬משעמד רשיד‬ ‫פרט למספר סופרים ערביים‬
‫ידיעתו הרבה את נפש ״עמיתיו״‪.‬‬ ‫חדאד על כוונותיו של נצאר‪ ,‬שכבר‬ ‫שנתחנכו במוסדות נוצריים על טהרת‬
‫בגליונות הראשונים התריע על הסכנה‬ ‫שנאת עם ישראל‪ ,‬וכתבו ספרים של‬
‫לטפח הבנה ואחוה‬ ‫הנשקפת לאומה הערבית ממכירת‬ ‫שטנה ארסיים נגד הציונות בכלל והי­‬
‫קרקעות ליהודים‪ ,‬נפרד ממנו‪ ,‬עבר‬ ‫שוב היהודי בפרט )לדוגמה‪ :‬נג׳יב‬
‫מאוחר יותר יסדו ד״ר מויאל‪ ,‬ד״ר‬ ‫לבירות ונעשה עורכו הראשי של הע‪-‬‬ ‫עזורי( ‪ -‬לא נגעה ה ע ת ו נ ו ת הער­‬
‫מלול ואחרים אגודה חשאית בשם‬ ‫תון ״אלנציר״ )המגן(‪ ,‬באמצעותו הגן‬ ‫בית בשאלה היהודית ולא התעניינה‬
‫״המגן״‪ ,‬שמתפקידה היה לטפח הבנה‬ ‫בהתישבותם של היהודים בארץ ‪ -‬עד‬
‫ואחוה בין יהודים למוסלמים‪ ,‬ואמנם‬ ‫על זכויות היהודים בארץ‪-‬ישראל‪.‬‬ ‫שנת תרס׳׳ט‪ ,1909-‬שאז התחיל נג׳יב‬
‫הצליחו לרכוש חברים לאגודה זו גם‬ ‫גם ירושלם לא פגרה אחריהם‬ ‫נצאר ‪ -‬נוצרי תושב טבריה ‪ -‬להו­‬
‫מבין חשובי המוסלמים מסיעת ״אחדות‬ ‫ועתון‪-‬הנפל ״אלמונדי״ )הכרוז( יצא‬ ‫ציא את העתון החיפאי ״הכרמל"‪ ,‬הוא‬
‫ב‪ 2.3.1912-‬ב״מכתב גלוי למושל״‪ ,‬בו‬ ‫העתון הראשון בשונאי‪-‬ישראל בארץ‪.‬‬
‫וקדמה״ שתמכו בשאיפות היהודים‪.‬‬ ‫האשים את הירושלמים שהם נרפים‬ ‫נג׳יב נצאר‪ ,‬קטן‪-‬קומה ורב‪-‬תככים‪,‬‬
‫ב‪ 16-‬בספטמבר ‪ 1915‬כתב ד״ר‬ ‫ומפקירים את ענייני הציבור‪ .‬והעיריה‬ ‫המכונה בפי יודעיו ״הצבוע״‪ ,‬היה‬
‫ארתור רופין מיפו מכתב ארוך לד״ר‬ ‫אף היא אינה נוקפת אצבע למען החוק‬ ‫סרסור קרקעות מפורסם‪ ,‬שהצליח‬
‫ליכטהים ובו הוא מודיע לו בין השאר‪:‬‬ ‫והסדר‪ ,‬אלא ״הולכת שולל אחרי נציג‬ ‫להעביר ליהודים אלפי דונמים קרקע‪,‬‬
‫״ב׳אל‪-‬אהרם׳ המצרי הופיע מאמר של‬ ‫הציונים בעיריה‪ ,‬אלברט ענתבי אפנ­‬ ‫ביחוד לחברת יק״א‪ ,‬באמצעות חיים‬
‫אבו‪-‬עומרם‪ ,‬בו הוא מבסס את זכויות‬ ‫מרגלית קלווריסקי‪ ,‬וכך נעשה אחד‬
‫היהודים על ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬ופונה בקרי­‬ ‫די‪.‬״‬ ‫העשירים בסביבה‪ .‬אירע פעם שקלור‬
‫אה לצרפת ולאנגליה שיעשו כמיטב‬ ‫נראה‪ ,‬שעד סוף שנת ‪ 1911‬לא הגיב‬ ‫ריסקי רכש שטחי אדמה גדולים בש­‬
‫יכלתן להעביר את ארץ‪-‬ישראל ליהד‬ ‫היישוב על השמצות אלה‪ .‬ראשונים‬ ‫ביל יק״א ‪ -‬כנראה אדמות דגניה‬
‫דים״‪) .‬המכתב נמצא בארכיון הציוני(‪.‬‬ ‫שחשו צורך להשיב מלחמה שערה היו‬ ‫וכנרת ‪ -‬ללא תיווכו של נצאר‪ ,‬אלא‬
‫כל מאמצי להשיג את ״אל‪-‬אהרם״‬ ‫ד״ר שמעון מויאל‪ ,‬יליד יפו‪ ,‬ואשתו‬ ‫ישר מבעלי הקרקעות‪ .‬כאשר הסתיימה‬
‫שמלפני ה‪ 16-‬בספטמבר ‪ - 1915‬עלו‬ ‫אסתר‪ ,‬שפרסמו מאמרים בעתונות‬ ‫העברת הקרקע‪ ,‬הופיע נצאר ותבע‬
‫בתוהו‪ ,‬מכיוון שממצרים לא הגיעה‬ ‫הערבית‪ ,‬בהם סתרו טענותיה‪ .‬אולם‬ ‫מקלווריסקי דמי‪-‬תיווך בתואנה שאי‪-‬‬
‫שום ספרות בשנות המלחמה‪ ,‬וכפי‬ ‫לא תמיד ניתן מקום לדבריהם‪ ,‬על‪-‬כן‬ ‫פעם רמז לו על אדמות אלה העומדות‬
‫הנראה לא טרחו הספריות בארץ להש­‬ ‫יסדו בשנת תרע״ג‪ 1913-‬עתון משלהם‬ ‫למכירה‪ .‬קלווריסקי לא שעה לדבריו‪,‬‬
‫לים את אשר החסירו בשנות‪-‬המלחמה‪.‬‬ ‫בשם ״סאות אלעותמניה״ ‪ -‬בערבית‬ ‫אבל היה מוכן לפצותו‪ ,‬אילו היתה‬
‫הקלה פורתא באשר לשנאת הישוב‬ ‫‪ -‬ולמרות שהפסידו בו כסף רב‪,‬‬
‫באה גם ממקור בלתי צפוי‪ .‬כמשקל‬ ‫קיימוהו עד פרוץ מלחמת העולם‬ ‫תביעתו מסתכמת בסכום סביר‪.‬‬
‫נגד לעתונות הערבית העוינת‪ ,‬קמה‬ ‫הראשונה‪ ,‬שאז נסגרו כל העתונים‬
‫עתונות ערבית אוהדת‪ ,‬שמדי פעם‬ ‫תובע סכום גדול‬
‫יצאה להגן על זכויות היהודים על‬ ‫בשפה הערבית‪.‬‬
‫ארץ‪-‬ישראל‪ .‬ב‪ 19-‬באפריל ‪ 1912‬פיר‪-‬‬ ‫אך הסכום שתבע נג׳יב נאצר לא‬
‫סם העתון הבירותי ״אלנציר״ מאמר‬ ‫ב‪ 1911-‬חזר ד״ר נסים יעקב מלול‬ ‫היה מבוטל כלל‪ ,‬וקלווריסקי נזהר‬
‫מערכת בשם‪ :‬״הניחו בשלום את הציד‬ ‫ממצרים‪ .‬ד״ר מלול‪ ,‬דור שמיני לילידי‬ ‫מאוד בכספי יק״א‪ ,‬ולא נענה לתביע­‬
‫נים״‪ ,‬ובו נאמר בין השאר‪ :‬״הניחו‬ ‫צפת‪ ,‬הגר עם משפחתו למצרים‪ ,‬שם‬ ‫תו‪ .‬נתרתח נצאר ויצא מעל פניו סר‬
‫לציונים לעבוד בארץ ולישבה מתוך‬ ‫סיים למודיו בתואר ד״ר לפילוסופיה‬ ‫וזעף‪ .‬לא עבר זמן רב ונצאר העתיק‬
‫שלוה‪ .‬הקלו מעליהם את רכישת האד­‬ ‫ולספרות ערבית‪ ,‬והצליח מאד כעתונ‪-‬‬ ‫מושבו מטבריה לחיפה שם התקשר עם‬
‫מות‪ ,‬כדי שיוכלו לבוא אלינו מארצות‬ ‫אי‪ .‬בשובו ארצה‪ ,‬השתקע ביפו‪ ,‬והוטל‬ ‫סופר ידוע‪ ,‬רשיד חדאד אפנדי ‪ -‬נוצ­‬
‫אחרות ולפתח את הארץ‪ ...‬יש לציין‬ ‫עליו‪ ,‬מטעם ההסתדרות הציונית והועד‬ ‫רי אף הוא ‪ -‬ויחדיו התחילו להוציא‬
‫בסיפוק את מושבות היהודים מהחרמון‬ ‫האודיסאי של חובבי‪-‬ציון להגיב בעתר‬
‫נות הערבית ‪ -‬ביחוד הנוצרית ‪ -‬על‬
‫דברי‪-‬השטנה שלהם‪ .‬למרבה הפלא‬

‫נתקבלו מאמריו באהדה ברוב העתונים‪,‬‬