Page 14 - ETMOL_34

‫ורק מטעמים לאומיים! כוונתנו‬ ‫■הכנסיה־‬
‫לחובבי‪-‬ציון‪.‬‬ ‫בזכרון־יעקב‬

‫כבר למעלה מעשר שנים ניהל אחד‪-‬‬
‫העם‪ ,‬שהיה מראשי חיבת‪-‬ציון‪ ,‬מערכה‬
‫נגד האפוטרופסות של המיטיבים‬
‫למיניהם על המפעלים בארץ‪-‬ישראל‬
‫וטען שכל עוד זו קיימת והיישוב לא‬
‫יעמוד על רגליו‪-‬שלו לא תחול התקד­‬
‫מות של ממש והארץ תכזיב את התקוות‬
‫שתולים בה‪ .‬ובזמן ש׳׳החובבים״‬
‫השתכנעו םוף‪-‬םוף בצדקת דעותיו באה‬
‫גם התביעה מצד האיכרים ומצד הפוע­‬

‫לים להפקיד בידיהם הנהלת ענייניהם‪.‬‬

‫בשנת ‪ 903‬ו ניסה אוסישקין להקים נציגות לבני משלחת של חובבי־ציון‬

‫ארץ־ישראל בכנס שנערך בזכרון יעקב• באותה ‪ -‬־ כל אותו זמן ביצעו חובבי‪-‬ציון את‬
‫תוכניותיהם באמצעות ועד־פועל משל­‬
‫הם ביפו‪ .‬עתה עלה במחשבה להפוך‬ ‫הזדמנות קמה הסתדרות המורים‬

‫אותו ועד‪-‬פועל להנהלת היישוב על‪-‬ידי‬

‫זה שייבחרו אליו גם נציגים מהארץ‪.‬‬ ‫מאת שולמית לסקוב‬
‫בה בעת חיפשו חובבי‪-‬ציון דרך כיצד‬

‫למצוא פתרון לפועלים שסבלו מחסור‬

‫לבני העליה הראשונה כבר מלאו ולהגביר את החינוך ללאומיות‪ ,‬וכך‬

‫למעלה מעשרים שנה בארץ ועדיין לא נמצאה השעה כשרה לשגר ארצה‬
‫בחרו מקרבם גוף שייצגם וינהלם‪ .‬מה משלחת לבדוק מה ניתן לעשות‪ .‬המש­‬

‫שאין כן היישוב הישן‪ ,‬הציבור החרדי לחת מנתה ארבעה ״חובבים״ ובראשה‬

‫הקיצוני‪ ,‬שהתנהל על״ידי ״כוללים״ מנחם אוסישקין‪ ,‬כוכב עולה בתנועה‬
‫שהתאגדו תחת הנהגה שנקראה ׳כנסת חיבת ציון וההסתדרות הציונית כאחד‪.‬‬
‫ישראל׳‪ .‬מאליו מובן שהיישוב החדש המשלחת הגיעה לארץ בתמוז תרס׳׳ג‬
‫‪ -‬האוכלוסיה הקטנה בערים ובמושבות )‪ (1903‬וכאן נתקבלה התוכנית לייצוג‬
‫‪ -‬לא קיבלו עליהם את מרותה של ארצישראלי בהתלהבות ובמגמה‬
‫׳כנסת׳ וזו אף לא אמרה להחילה עלי­ להרחיבה ולהעגדדה על בסיס ציבורי‬
‫רחב‪ .‬תוך כדי התייעצויות עם כל‬
‫הם‪.‬‬

‫אכן פה ושם חלה איזו תזוזה לכיוון הגורמים הנוגעים בדבר הוחלט לכנס‬

‫ההתאגדות‪ :‬המורים קיימו מעין אגודה! אסיפת נציגים של היישוב שתבחר‬

‫ביפו נטל ועד קהילה מעט מהנהלת במוסדות שינהלוהו‪ .‬לשם כך יצאו‬
‫העניינים בעיר בידיו! הפועלים במוש­ שליחים לרחבי הארץ לעשות נפשות‬

‫בות אחדות התלכדו מדי פעם! נציגי לרעיון והם הצליחו למשוך לעניין‬

‫המושבות בדרום התכנסו פעמיים כדי למעלה משלושת אלפים איש‪ ,‬שבחרו‬

‫לפעול יחדיו‪ .‬אך מאמצים אלו לא הביאו כשבעים נציגים לאסיפה‪.‬‬

‫להתארגנות של ממש ולא קשה להבין ההתכנסות התקיימה במושבה‬

‫זכרון‪-‬יעקב שמלאו אז עשרים שנה‬ ‫מדוע‪.‬‬

‫מושבות ומפעלים שונים בארץ לקיומה והיא נפתחה ב‪ 23-‬באוגוסט‬

‫שקיבלו תמיכה מחוץ לארץ או שהיו ‪ ,1903‬היום שבו התכנס הקונגרס הציד‬

‫בבעלות מוסדות בחוץ לארץ ובכוח ני השישי בבאזל‪ .‬המארגנים בארץ‬

‫התמיכה ראו התומכים את עצמם אדו­ התכוונו להצביע על‪-‬ידי סמיכות התא­‬

‫נים‪ ,‬או לפחות מנחים‪ ,‬לנתמכיהם‪ .‬כך ריך על הזיקה שבין אסיפת היישוב‬

‫היה המצב בבתי‪-‬הספר של חברת ״כל לבין האסיפה הציונית‪ ,‬אך הם לא יכלו‬

‫ישראל חברים״‪ ,‬כך במושבות שהתנה­ לצפות שדווקא אותה אסיפה ציונית‬

‫לו על־ידי יק׳׳א)החברה ליישוב יהודים תצא נגדם‪.‬‬

‫במקומות שונים בעולם( ושקודם היו איש לא ידע מראש שבקונגרס השי­‬

‫באחריות פקידות ברון רוטשילד‪ ,‬וכך שי יעלה הרצל את תוכניתו ליישוב‬

‫במושבות שהתנהלו או נתמכו על ידי יהודים באוגאנדה‪ ,‬הצעה שבאה מצידה‬

‫חובבי ציון‪ .‬התלות הזאת שהקהתה את של הממשלה הבריטית ושהקונגרם‬

‫היוזמה והתושיה ביישוב לא היתה רצד נתבקש לפי שעה על‪-‬ידי הרצל לאשר‬
‫יה לארצישראלים והם ביקשו להשת­ שיגור משלחת למקום שתבדוק‪ ,‬אם‬
‫חרר ממנה‪ .‬הם גם ביקשו לעורר מחדש אמנם באה אוגאנדה בחשבון לתוכנית‬

‫את הרוח הלאומית שיק׳׳א ו׳׳כל ישראל כזאת‪ .‬תוך כך התנהלה ״הכנסיה״)כפי‬

‫חברים״ לא הכירו בה‪ .‬רצון זה מצא הד שכונתה אז הוועידה בזכרון‪-‬יעקב(‬

‫אצל התומך היחיד מאלה שהזכרנו‪ ,‬במשך שלושה ימים על מי מנוחות‪.‬‬ ‫מנחם אוסישקין‬

‫אשר פעולתו בארץ‪-‬ישראל נבעה אך ההתלהבות היתה גדולה‪ ,‬״המסדרה״‬

‫‪14‬‬