Page 16 - ETMOL_34

‫זן‪■ nir n n m i‬ו>י‪1 :41‬ז‬ ‫תו של ארסישקין בשדה החינוך‪ ,‬שלא‬
‫היתה עניין כספי כלל‪ ,‬נתקבלה והתמי­‬
‫‪man‬‬ ‫דה בלי שמישהו עירער עליה אף‬

‫שו נ״וגוון‬ ‫במעט‪.‬‬

‫השנה נמכר מלון ״גינוסר״ בטבריה ונסגר‪ .‬הבניין ישמש‬ ‫הקמת הסתדרות המורים‬
‫למטרות אחרות‪.‬‬
‫מייד אחרי יסוד ״הכנסיה״ ובאותה‬
‫מלון ״גינוסר״ לא היה הראשון בטבריה ואף לא הבניין‬ ‫זכרון־יעקב זומנה‪ ,‬ב*‪ 26‬באוגוסט‬
‫הראשון מחוץ לחומות העיר העתיקה‪ .‬קדמו לו בתי‪-‬המלון של‬ ‫‪ ,1903‬שוב ביוזמתו של אוסישקין‪ ,‬ועי­‬
‫וייסמן )נוסד אחרי רעש תקצ״ז‪ ,(1837 ,‬אכסניית שפר )‪,(1879‬‬ ‫דת מורים‪ .‬לוועידה זו לא נודעה החשי­‬
‫מלון ״טבריה״ המפואר שנוסד על‪-‬ידי גרמני‪-‬שווייצרי מצפון‬ ‫בות שיוחסה ל״כנסיה״ ואל המחנכים‬
‫לעיר העתיקה )‪ ,(1896‬בית‪-‬המלון הקטן של הגברת טויסטר ובתה‬ ‫התייחסו ממש כאל בנים חורגים‪ :‬במ­‬
‫קום הכסאות שהכינו למען נציגי היי­‬
‫שנוסד בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה ומלון ״גוברמן״‪.‬‬ ‫שוב הועמדו באולם הישיבות ספסלים‬
‫ייחודו של מלון ״גינוסר״ בהעזת בעליו לבנותו רחוק מחומות‬ ‫וסולקו ממנו כל הקישוטים‪ ,‬אפילו‬
‫העיר‪ ,‬ובמבנהו הארכיטקטוני המרשים‪ .‬את תכנית הבניין היפה‬ ‫הדגל‪ .‬המורים נעלבו עמוקות ולא היה‬
‫ערכו אדריכלים אנגלים ובנייתו ארכה שלוש שנים‪ .‬הריהוט היה‬ ‫חסר הרבה שיתפזרו‪ .‬אבל אוסישקין‬
‫הצליח להרגיעם בציינו‪ ,‬כי אל להם‬
‫מודרני ויקר מאוד‪.‬‬ ‫להזדקק לסממנים חיצוניים ולאחר דיד‬
‫האולמות רחבי הידיים שנבנו לראשונה בארץ בלי עמודים‬ ‫נים במשך שלושה ימים הוקמה ״אגודת‬
‫תומכי״גג אלא בשיטה של קורות בטון ערוכות שתי‪-‬וערב‪ ,‬היוו‬ ‫המורים בארץ ישראל״ היא ׳הסתדרות‬
‫מאורע הנדסי יוצא דופן באותם זמנים‪ .‬במלון היו ‪ 80‬חדרים‬ ‫המורים׳ של ימינו‪ ,‬הוותיק באיגודים‬

‫כשגובה התקרה מתקרב ל‪ 6-‬מטר‪.‬‬ ‫המקצועיים בארץ‪.‬‬
‫לטקס הפתיחה‪ ,‬שנערך בחורף ‪ ,1929‬באו הנציב‪-‬העליון סיר‬ ‫כאן לא הפריעו התנגדותו של‬
‫אוסישקין לאוגאנדה‪ ,‬הסתגרותם של‬
‫ג׳והן צ׳ינסלור מלווה בפמליה של צמרת הפקידות האנגלית‪.‬‬ ‫מוסדות ״כל ישראל חברים״‪ ,‬שליטתה‬
‫הבניין הוקם על‪-‬ידי שלמה פיינגולד‪ ,‬יהודי שהתנצר כאשר‬ ‫של יק״א ברוב המושבות‪ .‬מסתבר‬
‫נשא לאשה‪ ,‬בעשור הראשון של המאה‪ ,‬את אליזבת‪ ,‬בתו של מי‬ ‫שהתארגנות המורים החזיקה מעמד כי‬
‫שהיה אחר‪-‬כך‪ ,‬בשנים ‪ ,1926-28‬נציב שני בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬הלורד‬ ‫היתה צורך השעה‪ :‬מוסדות החינוך‬
‫פלומר‪ .‬על שמה נקרא גם המלון‪ .‬פיינגולד בנה לפני כן בניינים‬ ‫הלכו ורבו ואי‪-‬אפשר היה עוד להשתלט‬
‫רבים בארץ‪ :‬בירושלים‪ ,‬ביפו )בתי פיינגולד על שפת הים ליד‬ ‫על הנעשה בהם מבחינת המורים בדרך‬
‫נוה‪-‬שלום( ובניין הדואר הישן בתל‪-‬אביב‪ .‬בשנת ‪ 1917‬נשא אשה‬ ‫הפארטיזאנית שבה התנהלו העניינים‬
‫שניה‪ ,‬את יהודית בת הרב שינדל מאנגליה‪ ,‬אתה חי במלון וכן עם‬ ‫עד‪-‬כה ולא כאן המקום להיכנס לפרטים‪.‬‬
‫האם היתה גם התארגנות היישוב‬
‫אם אשתו הראשונה‪.‬‬ ‫כולו צורך השעה? ספק גדול הוא‪ .‬מתוך‬
‫בבית‪-‬המלון התארחו צליינים נוצרים שבאו לטבול בירדן‪.‬‬ ‫עיון בעתונים ובמכתבים מאותו זמן‬
‫בבנין היה גם ראינוע ואולם הופעות מהודר שאל הצגותיו באו גם‬ ‫מתברר‪ ,‬שהגופים שהיו אמורים לשתף‬
‫בני הנוער ממושבות עמק הירדן והגליל התחתון בעגלות איכרים‬ ‫פעולה במסגרת ״המסדרה״ משכו כל‬
‫אחד לצידו‪ ,‬לא פעם על חשבון הזולת;‬
‫רתומות לפרידות‪.‬‬ ‫הם ניסו להפיק תועלת מירבית לעצמם‬
‫פיינגולד הסתבך בחובות גדולים‪ ,‬עקב ההוצאות הגדולות על‬ ‫מבלי להתחשב אם יסבול בשל כך הע­‬
‫בניית הבית ואיבד את כל רכושו‪ .‬הוא מת ואשתו יהודית חייתה‬ ‫ניין הכללי‪ .‬מכאן שהעניין הכללי נראה‬
‫הרבה שנים אחריו בעוני‪ ,‬והתפרנסה בדוחק מדוכן קטן של‬ ‫פחות חשוב מן העניין הסגולי של קבו­‬
‫צה זו או אחרת‪ .‬האין פירושו של דבר‪,‬‬
‫משקאות מאחורי חצר המלון‪ ,‬שם גם גרה‪.‬‬ ‫כי ההתארגנות הכללית לא היתה צורך‬
‫עם פרוץ מלחמת העולם השניה החרימו האנגלים את המלון‬
‫ושיכנו בו קציני צבא גבוהים‪ .‬בשנת ‪ 1945‬רכש יהודה מייברג‪,‬‬ ‫השעה?‬
‫שהיה פעיל בחיים הכלכליים והחברתיים של צפת וטבריה‪ ,‬את‬ ‫עובדה היא שכעבור ארבע שנים‪,‬‬
‫רוב מניות המלון‪ .‬במלחמת השיחרור עבר חלק מהאוכלוסיה‬ ‫בשנת ‪ ,1907‬נעשה שוב נסיון להתארג­‬
‫היהודית של טבריה‪-‬התחתית למלון‪ ,‬בו מצאו מקלט מצליפות‬ ‫נות כללית של היישוב‪ ,‬הפעם במסגרת‬
‫הערבים‪ .‬בשנות החמישים היה המלון מפורסם בתפוסתו המלאה‬ ‫ציונית‪ .‬לשם כך הוקמה ״המועצה‬
‫ובנשפיו העליזים‪ .‬עד שנבנו בסביבה בתי‪-‬מלון חדשים‪ ,‬גדולים‬ ‫הארצישראלית״‪ ,‬שהחזיקה אמנם מעמד‬
‫כשלוש שנים אבל דבר של ממש לא‬
‫ומודרניים יותר‪.‬‬ ‫פעלה‪ ,‬חרף זה שעתה לא היו בנמצא‬
‫איתן פרידמן‬
‫שום גורמים חיצוניים מפריעים‪.‬‬
‫רק אחרי מלחמת העולם הראשונה‪,‬‬
‫כאשר היה הכרח להתמודד עם הבעיות‬
‫הכלל‪-‬ארציות הגדולות שהתעוררו‬
‫נוכח החלת המאנדאט הבריטי על ארץ‪-‬‬
‫ישראל‪ ,‬בחר היישוב בהנהלתו והיא‬
‫היתה בעלת תוקף כה גדול עד שנחשבה‬

‫לממשלה בדרך למדינה‪.‬‬

‫‪16‬‬