Page 10 - ETMOL_34
P. 10

‫למוסלמים‪ :‬״לימוד הערבית והתורכית‬           ‫מן הראוי להזכיר גם שונא ישראל‬            ‫והתבור ועד עזה‪ ,‬שהם כאואזיס מגך‬
‫בבתי‪-‬הספר העבריים‪ :‬התקרבות‬                 ‫מובהק‪ ,‬הוא נג׳יב עזורי סגן מושל‬          ‫עדן‪ .‬האם לא ישמח לבנו למראה הגנים‬
‫למוסלמים ולא התרחקות מהם‪ ,‬כמו‬              ‫ירושלים‪ ,‬שבמשך ארבע שנים‪ ,‬עבר‬            ‫היפים‪ ,‬המשק הנאה והבתים הנחמדים‬
‫הבריא מן המצורע״‪ .‬הוא העלה על נס‬           ‫את הארץ לאורכה ולרוחבה‪ ,‬ופירסם‬           ‫של היהודים‪ ,‬בו בזמן שאנו זנחנו את‬
‫את פעולת היהודים להפרחת השממה‪.‬‬             ‫מחקר מעמיק ביותר על מצבה‪ ,‬בשם‬            ‫הבדואים בין חולות המדבר כשהם‬
‫״עשרות בשנים חיו היהודים והערבים‬           ‫״התעוררות האומה הערבית״ )נדפס‬
‫בכפיפה אחת‪ ...‬ובכל זאת לא נזדמנו‬           ‫בפריס ‪ .(1905‬בספרו זה הוא מספר‬                                         ‫ערומים‪...‬״‬
‫אף פעם אחת יחד בשביל לברר ולחוור‬           ‫ש״במשך סיורי מן הצפון אל הדרום‬
‫את היחסים ביניהם‪ .‬ביחוד בשנים‬              ‫)של עמק הירדן( בכל האזור המבורך‬             ‫מאמר נלהב על הרצל‬
‫האחרונות‪ ,‬כאשר החלה תורכיה לע­‬             ‫הזה לא פגשתי אף לא כפר אחד מיד‬
‫שות איזה צעד בדרך ההתקדמות‪...‬‬              ‫שב‪ ,‬אף לא חצי הקטר אדמה מעו­‬             ‫ב״‪ 20‬באפריל ‪ 1912‬פרסם ״אל'‬
‫האנשים הנאורים בקרב הערבים לא‬              ‫בדת‪ ...‬הכל מדבר פרט למושבות‬              ‫מוקטם״ הקהירי מחאה נגד ג׳אפר־פחה‪,‬‬
‫יכלו להעלים עין מכל הברכה שהביא‬            ‫הפורחות של היהודים״ הוא טוען נגד‬         ‫אשר במצע הבחירות שלו יצא נגד‬
                                           ‫האפנדים בעלי האחוזות‪ ,‬הולכי‪-‬בטל‬          ‫היהודים‪ .‬ב״אלמוקטם״ הופיע גם מאמר‬
               ‫היישוב העברי בארץ‪...‬״‬       ‫שניצלו את האריסים ואחרי שמכרו את‬         ‫נלהב על ״הרצל נשיא ההסתדרות‬
                                           ‫אדמותיהם ליהודים בהון תועפות ‪-‬‬           ‫הציונית‪ ,‬הגבוה משכמו ומעלה״‪ ,‬ובו‬
     ‫מה נחמד המראה‬                         ‫החלו עוסקים בפוליטיקה וצועקים חמס‬        ‫קריאה ליהודים הספרדיים להשתלב‬

‫אחריו דיבר מוחמד צאלח עבדול‪-‬‬                                   ‫נגד ״הגזל הציוני‪.‬״‬                          ‫בתנועה הציונית!‬
‫לטיף‪-‬אלחוסייני‪ ,‬שאמר‪ :‬״מה נחמד‬             ‫בינתיים פרצה מלחמת העולם‬                 ‫לצד עתונות ערבית אוהדת‪ ,‬היו גם‬
‫המראה הזה‪ ,‬אסיפת ישראלים וערבים‬            ‫הראשונה‪ ,‬והעתונות הערבית נסגרה‬           ‫מוסלמים נכבדים שלא חסכו עמל מנפ­‬
‫יחד תחת תמונת שולטננו החביב‪ ...‬זהו‬         ‫בפקודת השלטונות‪ .‬וכך נדם קולם של‬         ‫שם כדי לעמוד לימין הישוב‪ .‬אחד‬
‫ערב הקושר קשרי אהבה בין מוסלמים‬            ‫״הכרמל״ וה״פלשתין״ ועמם נסתם‬             ‫המיוחד שבהם היה הנציג הרשמי מעכו‪,‬‬
                                           ‫הגולל על ההסתה נגד היישוב‪ .‬יהודים‬        ‫שיך אסאד אל שוקיירי‪ ,‬אביו של אחמד‬
                              ‫ויהודים‪...‬״‬  ‫כמוסלמים נקלעו למצוקה משותפת‪,‬‬            ‫אלשוקיירי‪ ,‬שעמד בראש ההתנגדות‬
‫דוד ילין נאם באותה רוח‪ ,‬בערבית‬             ‫וארבעה חודשים אחרי פרוץ המלחמה‬           ‫הערבית למדינת ישראל עד שנת ‪.1967‬‬
‫צחה‪ ,‬והרב זליג לידער ״דיבר דברים‬           ‫נשמעה הקריאה ל׳׳קרוב הלבבות״ בין‬         ‫לשיך אסאד היתה השפעה גדולה באי'‬
‫יפים בשם הרבנים״‪ .‬מפגש זה השאיר‬            ‫שתי העדות‪ .‬רעיון שהטיף לו השכם‬
‫רושם עמוק על כולם‪ ,‬ובהשפעתו ירד‬            ‫והערב המפקד הצבאי של ירושלים‪,‬‬                                           ‫זור בצפון‪.‬‬
‫אחד המוסלמים ליפו לקרוא גם שם‬              ‫זכי בי‪ ,‬שהיה אהוב על תושבי העיר‪,‬‬         ‫דרך מקרה נוצרה ידידות כנה בינו‬
‫לאסיפה דומה‪ .‬אולם משנודע הדבר‬              ‫נדב את כספו לווקף‪ ,‬ושבעזרתו נבנו‬         ‫לבין יהושע חנקין‪ ,‬שרכש את אדמות‬
‫למפקד הצבאי שם‪ ,‬העריץ חסן‪-‬בק‪,‬‬                                                       ‫עמק יזרעאל‪ .‬חנקין נזדמן בעגלתו‬
‫איים עליו שישלחו לארץ גזרה אותו‬                                         ‫בתים רבים‪.‬‬  ‫לסביבות עכו‪ ,‬שעה שאסאד נזרק‬
‫ואת משפחתו‪ ,‬אם יעז לעשות משהו‬                                                       ‫מעגלתו הוא בגלל השתוללות סוסיו‪,‬‬
‫בנידון‪ .‬הנכבד חזר לירושלים כלעומת‬          ‫בו־יהודה‪:‬העת להתקרבות‬                    ‫ושבר את רגלו‪ .‬חנקין חש למקום‪,‬‬
                                                                                    ‫הגיש לו עזרה ראשונה והעבירו לביתו‬
                                    ‫שבא‪.‬‬   ‫כתוצאה מקריאתו התקיימה ביום ג׳‪,‬‬          ‫שבחיפה‪ .‬אותה עת שהה בחיפה הכירו­‬
‫אספה שניה של יהודים וערבים‬                 ‫ו׳ בכסלו תרע״ה דצמבר ‪ 1915‬אסיפה‬          ‫רג ד״ר דולז׳נסקי‪ ,‬וחנקין הזעיקו לפ­‬
‫נקראה על‪-‬ידי עירית ירושלים בנשי­‬           ‫משותפת של יהודים ומוסלמים בבית‬           ‫צוע‪ ,‬שנחבש ורגלו נרפאה‪ .‬מאז נרקמו‬
‫אות הפחה‪ .‬מטרת האסיפה היתה ארגון‬           ‫המדרש למורים ברחוב החבשים‬                ‫יחסי ידידות הדוקה בין השנים‪ .‬ומאחר‬
‫״הגנה עממית״ משותפת‪ ,‬שמתפקידה‬              ‫בירושלים‪ .‬ליד שולחן הנשיאות ישבו‪,‬‬        ‫ששיך אסאד העריך מאוד את התועלת‬
‫יהיה הגשת עזרה לשלטונות בשמירת‬                                                      ‫שבמושבות היהודים ‪ -‬השתמש במלוא‬
‫הסדר‪ .‬בין השאר היו חברים באירגון‬                           ‫נכבדים יהודים וערבים‪.‬‬    ‫השפעתו בקושטא כדי להביא לידי גמר‬
‫זה מטעם היהודים דוד בן‪-‬גוריון ויצחק‬        ‫יו״ר האסיפה אליעזר בן‪-‬יהודה‪,‬‬             ‫קניות אדמה שהיו תלויות ועומדות‪.‬‬
‫בן‪-‬צבי‪ .‬אך בינתיים התהפך הגלגל‪,‬‬            ‫פתח ואמר‪... :‬״באה העת להתקרבות‬           ‫ביניהן אדמות עמק יזרעאל‪ .‬בהשפעתו‬
‫חםן‪-‬בק הכין תזכיר מרושע נגד תושבי‬          ‫הלבבות בין המוסלמים והיהודים‪.‬‬            ‫נצטרף לאוהדי ההתיישבות היהודית גם‬
‫ה א ^‪ ,‬בו האשים את היהודים ברצון‬           ‫הרגש התעורר בלבותם‪ ,‬יען בלבותינו‬         ‫ידידו טאופיק אל‪-‬עבדאללה‪ ,‬נשיא ועד‬
‫לחדש את מלכות בית‪-‬דוד‪ :‬ואילו את‬            ‫אנו היהודים רגש זה חי מאז ומתמיד‪...‬‬      ‫התורכים הצעירים בעכו‪ ,‬ושופט בבית‬
‫הערבים החשיד בחתירה נגד השלטון‬             ‫הלא אב אחד לנו ולשון אחת לנו וגם‬         ‫המשפט שם‪ .‬לטאופיק היו קרקעות‬
‫על‪-‬ידי תמיכה חשאית בצרפת‪ .‬ועד‬              ‫בדברי הימים שלכם ושלנו יש הרבה‬           ‫בסביבות עכו שנאמדו ב״‪100,000‬‬
‫שג׳מאל‪-‬פשה המושל החדש של הארץ‪,‬‬             ‫נקודות מאחדות אותנו‪ ...‬יד אויבים‬         ‫פרנק‪ ,‬סכום עצום בימים ההם‪ .‬חלק‬
‫עמד על המצב )הוא הגיע לירושלים‬             ‫משותפים לשנינו‪ ...‬הוציאו עלינו די­‬
‫בא׳ טבת‪ ,‬תרע׳׳ה‪ - (1915 ,‬הספיק‬             ‫בות שקר‪ ...‬ועתה באים אלינו נכבדי‬                        ‫מאדמות אלה רכש חנקין‪.‬‬
‫בהא אד‪-‬דין‪ ,‬קאימקם יפו‪ ,‬לגרש את‬            ‫עדת המוסלמים ואומרים לנו‪ ,‬כי גם הם‬
‫בן‪-‬צבי ובן‪-‬גוריון מא״י ״לנצח״‪ .‬ואי­‬        ‫רואים צורך להתקרבות הלבבות‪...‬‬               ‫רמה מודרנית גבוהה‬
‫לו את מחולל רעיון האחדות בין י הד‬
                                             ‫והננו קוראים לכם‪ :‬ברוכים הבאים!״‬       ‫בתחילת ‪ 1914‬ערך המהנדס‪-‬‬
‫דים למוסלמים‪ ,‬את זכי ביי‪ ,‬פיטר‬             ‫כאשר הקריאו את ברכתו של ראש‬              ‫אגרונום סובחי‪-‬בי אל‪-‬חסיני ‪ -‬בן‬
‫ממשרתו‪ .‬המצב החריף כאשר‪ ,‬ב‪23-‬‬              ‫עיריית ירושלים‪ ,‬חסין אפנדי אלחוסיי‪-‬‬      ‫למשפחה בעלת השפעה רבה בדמשק‬
‫באפריל ‪ ,1916‬הוצאה פקודה חתומה‬             ‫ני )בן דודו של המופתי(‪ ,‬שאיחל‬            ‫‪ -‬מחקר מאלף על מצב הפלח בסוריה‪,‬‬
‫בידי ג׳מאל‪-‬פשה‪ ,‬ובה הוראה לתלות‬            ‫לאסיפה תוצאות מבורכות למולדת‬             ‫ושם הוא אומר‪ :‬״מדוע‪ ,‬אין אנו לוק­‬
‫יותר ממאתיים נכבדים ערבים ולהגלות‬          ‫המשותפת ‪ -‬פרצו מחיאות‪-‬כפים סוע­‬          ‫חים דוגמה מן המתיישב הציוני‪ ,‬אשר‬
‫את משפחותיהם מן הארץ‪ .‬פעולות‬               ‫רות‪ .‬עתה נשא שיד עבדול קאדר דב­‬          ‫תודות לעבודתו השקדנית‪ ,‬המסורה‬
‫המלחמה גברו‪ ,‬המצוקה גדלה והיחסים‬           ‫ריו‪ :‬הוא הביע צערו על כי אינו מדבר‬       ‫והאינטליגנטית שאין משלה עלי אד­‬
‫שנוצרו בין המנהיגים הערבים והיהד‬           ‫עברית‪ ,‬והצביע על הדרכים המובילות‬         ‫מות‪ ,‬העלה את ׳סוריה הדרומית׳ לרמה‬
                                           ‫לאחדות ולהתקרבות בין יהודים‬
                              ‫דים‪ ,‬פסקו‪.‬‬                                                ‫המודרנית ביותר והשלמה ביותר״‪.‬‬

                                                                                    ‫‪10‬‬
   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15