Page 3 - etmol 85

‫בבשן נתגלו שרידים של‬
‫עיר גדולה‪ ,‬בית־כנסת‬

‫מהודר וגם וילות מפוארות‪,‬‬
‫היו שכינו את המקום‬
‫״פומפיי היהודית״‬

‫מאת צבי אילן‬

‫פתח מעוטר באחד מבתי נוה‬

‫נחלות גדולות בבשן וכנראה היה מודע לצרכי החקלאות‬ ‫בימי בית שני‪ ,‬המשנה והתלמוד ואף לאחריהם ישבו‬
‫באיזור‪ .‬בגילגולה של אותה פרשה קשור כנראה גם חכם‬ ‫יהודים גם בצידו המזרחי של הירדן‪ .‬אחד המקומות‬
‫מקומי‪ ,‬רבי תנחום מנוי או מנינוה‪ .‬הלכות משלו נשתמרו‬ ‫החשובים בהם חיו יהודים בבשן היה נוה‪ .‬מקום זה נמצא‬
‫בתלמוד‪ .‬הוא היה אחד מחכמי נוה‪ ,‬״רבנין דנוה״‪ ,‬שנזכרו‬ ‫‪ 15‬ק״מ מדרום־מזרח לקצה גבולנו בגולן‪ ,‬באזור הר פרם־‬
‫בין השאר‪ ,‬כמי שהתירו לתושבי עירם לאפות לחם־חמץ‬
‫בפסח לפי דרישת הצבא הרומאי‪ ,‬שחייליו כנראה חנו‬ ‫רפיד‪ ,‬שבדרום־מזרח הגולן‪.‬‬
‫בסביבת נוה‪ .‬מנוה ידועים בשמותיהם גם ר׳ שילא‪ ,‬ר׳‬ ‫על נוה יש איזכורים היסטוריים רבים־יחסית‪ ,‬המאפש­‬
‫אלעזר ור׳ פלטיה‪ .‬במקום נמצא גם ארון־הקבורה של ״רבי‬ ‫רים לשרטט את תולדותיה בצורה רצופה‪ .‬היא נזכרת‬
‫בר ידי״‪ ,‬לפי כתובת יוונית שעליו‪ ,‬ואף הוא כנראה אחד‬ ‫בשמה כבר במאה השלישית לפני הספירה )פפירוס זנון‪,‬‬
‫‪ 259‬לפנה״ס(‪ .‬היא היתה יהודית‪ ,‬ובסביבתה ‪ -‬תחום נוה ‪-‬‬
‫מרבנן ‪r‬נוה‪.‬‬ ‫היו ישובים יהודיים‪ ,‬שחלק מההלכות שהיו חייבים בהם‬
‫רוב״רובה של נוה‪ ,‬אם לא כולה‪ ,‬היה מאוכלס יהודים‪.‬‬ ‫תושבי ארץ ישראל היו מוטלות גם עליהם‪ .‬הם נקראו צור‪,‬‬
‫בתחילת המאה הרביעית אומר עליה אבסביוס הנוצרי‪:‬‬ ‫צייר‪ ,‬גשמי‪ ,‬זיזין‪ ,‬יגרי חטם‪ ,‬דנב‪ ,‬חרבתא‪ ,‬כרכא‪ ,‬דבר‪,‬‬
‫נינוה ‪ -‬עיר של יהודים‪ .‬ר׳ יתן‪ ,‬כשביקש מפלט מהרומ­‬ ‫חזרג‪ .‬את חלקם ניתן לזהות בשטח גם כיום‪ .‬גם האיזור‬
‫אים‪ ,‬ברח מטבריה לנוה‪ .‬בתקופה שהתגברה בארץ הנצרות‬ ‫שממזרח לנוה נחשב כארץ ישראל‪ ,‬אך ליתר־בטחון שאלו‬
‫המשיכה נוה לשמור בקנאות על יהדותה‪ .‬בקירבתה היה‬ ‫כהנים את ר׳ יוחנן עד להיכן מותר להם ללכת ב׳חוטא של‬
‫ישוב נוצרי במקום בשם חלמיש‪ ,‬שאתו היו לנוה כנראה‬ ‫נוה׳‪ ,‬החוט של נוה‪ ,‬היא הדרך שהובילה מהגולן לבשן‬
‫יחסי איבה‪ .‬במדרש איכה )א‪ ,‬יז( דורשים על הפסוק ׳צוה‬ ‫ולחורן‪ .‬המענה היה עד ׳דריי׳‪ ,‬יישוב הידוע ממקורות‬
‫ליעקב סביביו צריו׳ יישובים יהודיים שמולם היו יישובים‬ ‫אחרים‪ .‬בתקופת אושא‪ ,‬כפי המסופר בתלמוד‪ ,‬חיתה בנוה‬
‫נוצריים תוקפניים‪ ,‬ובין השאר אומרים ״כגון חלמיש‬
‫״אשה גדולה״‪ ,‬כלומר עשירה ומיוחסת‪.‬‬
‫לנוה״‪.‬‬ ‫אנשי נוה היו ידועים כשומרי מצוות‪ ,‬כשהיו להם שאלות‬
‫הצורה ׳ננוה׳)המקום מכונה גם ׳נוי׳( למקום מעניינת‪:‬‬ ‫בענייני הלכה היו פונים אל המרכז בירושלים‪ .‬שרדו שתי‬
‫בימי הורדוס התיישבו בבשן ובגולן יהודים מבבל‪ ,‬פרשים‪-‬‬ ‫שאלות רבות עניין הנוגעות בענייני גשמים מאוחרים‪,‬‬
‫קשתים‪ ,‬כדי להגן על האיזור‪ .‬אחד ממקומות מגוריהם היה‬ ‫אחרי פסח ובקיץ ויש בכך להעיד על חלק מכריע של‬
‫כנראה נוה‪ ,‬ששמה אולי שוגה במקצת באותה תקופה‪ ,‬כדי‬ ‫החקלאות בפרנסת התושבים‪ .‬השאלה הראשונה מופנית‬
‫להזכיר את מקום מוצאם של המתיישבים החדשים מבבל‪,‬‬ ‫לרבי וכך מסופר אודותיה‪ :‬״בנינוה נצטרכו לעשות תענית‬
‫)גשמים( אחר הפסח‪ .‬באו שאלו לרבי‪ ,‬אמר להם רבי ‪ -‬לכו‬
‫נינוה‪ ,‬העיר הגדולה שבבבל‪.‬‬ ‫ועשו‪ ,‬ובלבד שלא תשנו מטביעה של תפילה״‪ .‬ופעם אחרת‬
‫״שלחו לו בני נינוה לרבי‪ :‬כגון אנו‪ ,‬שאפילו בתקופת תמוז‬
‫נוה היא שוה קריתיים‬ ‫אנו צריכים לגשם‪ ,‬האיך נעשה‪ ,‬נתפלל כיחידים או כרבים?‬
‫ענה להם ‪ -‬כיחידים״‪ .‬רבי הוא רבי יהודה הנשיא‪ ,‬שחי‬
‫בסוף התקופה הביזאנטית או תחילת הערבית מובא‬ ‫בסוף המאה השניה‪-‬ראשית המאה השלישית‪ .‬ייתכן‬
‫במדרש כינוי חדש לנוה ‪ -‬׳שוה קריתיים׳‪ ,‬שם מקראי שלפי‬ ‫שלפנייתם אליו יש גם רקע מקומי ‪ -‬לרבי יהודה הנשיא היו‬