Page 5 - etmol 85

‫מתיאורם של רייפנברג ומאיר ומצילומיהם את בית‪-‬‬ ‫מוע שבדרום הר חברון‪ ,‬ולנסיעתם היתה תכלית מיוחדת‪.‬‬ ‫\‬
‫הכנסת אנו למדים‪ ,‬כי היה זה בניין דו‪-‬קומתי‪ ,‬שלפניו חצר‬ ‫הם מצאו שבנין בית הכנסת באשתמוע‪ ,‬וכן זה שבסוסיה‬
‫גדולה‪ .‬בחזיתו יש שני פתחים‪ ,‬המקושטים בכל ארבעת‬ ‫הסמוכה לה‪ ,‬הם בנייני רוחב‪ .‬כלומר‪ ,‬קיר האורך שלהם‬
‫הצדדים באבנים מגולפות‪ ,‬כמו בחלונות‪ .‬בצורה נדירה‬
‫ביותר גם החלק התחתון של סף בית‪-‬הכנסת‪ ,‬שעלו‬ ‫הוא המופנה לירושלים‪ ,‬ובו יש גומחה לארון־קודש ובימה‬
‫אליו בשתי מדרגות‪ ,‬מקושט‪ .‬למרבה הפלא המשקופים‬ ‫לקריאת התורה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בתי־הכנסת בגליל‪ ,‬אלה‬
‫המקושטים בראשי הפתחים בבית הכנסת אינם היפים‬ ‫שהיו ידועים אז‪ ,‬בהם היה מופנה לירושלים הקיר הקצר‪,‬‬
‫ביותר בין משקופי נוה היהודיים‪ .‬מעל למשקופים יש‬ ‫ובו היו בימת התפילה וארון־הקודש‪ .‬במאמר ״בניני נוה‬
‫פתחים מלבניים‪ ,‬כמקובל בסוג בניינים זה‪ .‬בתוך הבניין‪,‬‬ ‫היהודיים״ שפירסמו השניים על נסיעתם ב״ידיעות החברה‬
‫על ראש אומנת אחת הקשתות‪ ,‬יש גילוף של שלוש רצועות‬ ‫לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה״ בשנת תרצ״ו )‪,(1936‬‬
‫‪ -‬התחתונה מתארת תשליבי צלב קרוס‪ ,‬השניה שריג גפן‬ ‫באותו גליון בו פירסם ברסלבי את כתובת בית־הכנסת‪ ,‬הם‬
‫לחלקיה‪ ,‬והעליונה ״ביצים וחצים״‪ .‬על החלק התחתון של‬
‫הקשת עצמה יש תבליט של זר שבתחתיתו ״קשר‬ ‫כתבו‪ :‬״בחיפושנו אחרי בניינים ממין זה‪ ,‬סיירנו כמובן‬
‫הרקולס״‪ .‬המימצא החשוב ביותר‪ ,‬שהודות לו יכלו שני‬ ‫קודם כל בחורן ובבירתו הקדומה״‪ ,‬היא נוה‪.‬‬
‫החוקרים לקבוע בבטחה שהמדובר הוא בבית‪-‬כנסת‪ ,‬הוא‬
‫השניים מספרים על הבתים הנהדרים של הבשן‪ ,‬בתיה‬
‫שקע קטן בקיר‪ ,‬בגובה ‪ 221‬ס׳׳מ מעל הרצפה‪ .‬בחזיתו היו‬ ‫של נוה הקדומה‪ .‬אלה בניינים שניבנו באבני גזית‬
‫שני עמודונים מרובעים‪ ,‬שמגולפים בהם בסיסים וכותרות‬ ‫משובחות‪ ,‬שתקרותיהם נשענו על קשתות‪ ,‬והיו להם כמה‬
‫מרובעות ומעליהם אבן בעלת שקע עמוק‪ ,‬מגולפת‬ ‫מרחבים‪ .‬הם גילו שהיהודים קישטו גם את בתיהם‬
‫כקונכיה‪ ,‬וחלקה העליון‪ ,‬דמוי הקשת‪ ,‬מגולף אף הוא‪ .‬יש‬ ‫הפרטיים‪ ,‬לא רק את בית־הכנסת‪ ,‬במשקופים מפוארים‪,‬‬
‫לציין‪ ,‬כי משקוף ובו גילוף הקונכיה הכתיר את ארונות‪-‬‬ ‫ובהם חקיקות בולטות של מנורות שבעת קנים יפהפיות‪,‬‬
‫הקודש‪ ,‬כפי שלמדנו ממימצאים רבים של אבנים‪ ,‬תיאורי‬ ‫ומעבריהן תיאורי גפנים‪ ,‬הבוקעות מתוך כדים‪ ,‬מנורות‬
‫רצפות פסיפס ותיאורים אחרים‪ ,‬שבשנות השלושים לא היו‬ ‫משני עבר זר ושריגי גפן‪ ,‬או מנורות שמעבריהן דגם‬
‫ידועים די‪-‬צרכם‪ .‬מעניין שבדומה לאשתמוע )ולארבל( גם‬ ‫המיאנדר הכפול)׳צלב קרוס׳(‪ .‬על אבן אחת‪ ,‬המרשימה אף‬
‫בנוה גומחת הארון מצוייה בגובה הקיר‪ ,‬במרחק די גדול‬ ‫את עין כל מי שרואה גם את ציורה בלבד‪ ,‬יש תיאור של‬
‫מנורת שבעת קנים‪ ,‬משמאלה שופר ומימינה לולב ומחתה‪.‬‬
‫מעל לרצפה‪.‬‬ ‫בקצה האבן יש תבליט של אשכול ענבים ועלה גפן‪ .‬זו‬
‫בגילוי של בית‪-‬הכנסת בנוה היתה מהולה גם נימת‪-‬עצב‪:‬‬ ‫מקורה כנראה בבית״הכנסת עצמו‪ .‬העיצוב הנהדר של‬
‫המנורות והעיטורים האחרים‪ ,‬כמו גם איכות הבתים‪,‬‬
‫שני החוקרים התכוונו להגיש דו״ח מפורט ביותר על‬ ‫מעידים על קהילה אמידה‪ ,‬גאה ביהדותה ומפגינה ברבים‬
‫מחקרם הכולל בנוה‪ ,‬אך הדבר לא נסתייע בידם‪ .‬עבר יותר‬ ‫את גאוותה זו‪ .‬בשלהי ‪ 1973‬סקרנו בתים מסוג זה באיזור‬
‫מיובל שנים‪ ,‬ובינתיים הם הלכו לעולמם‪ .‬לא נותר לנו אלא‬ ‫הסמוך לנוה‪ ,‬למשל בכפר נסג׳‪ ,‬שלא מעט ישראלים הכירו­‬
‫להמתין ליום בו נוכל לבקר במקום ולהמשיך במחקריהם‬ ‫הו‪ ,‬ואפשר לומר שכל בית כזה‪ ,‬הבנוי אבני בזלת מהוקצ­‬

‫של חלוצים‪.‬‬ ‫עות למשעי‪ ,‬הוא ממש וילה מפוארת‪.‬‬

‫הכימאי שהפך לארכיאולוג‬

‫ואשדוד‪ .‬יחד עם חוקרים אחרים יזם‬ ‫במלחמת העולם השניה התנדב‬ ‫אברהם )אדולף( רייפנברג היה‬
‫והיה מהעורכים הראשונים של כתב‪-‬‬ ‫לצבא הבריטי שלחם בגרמנים בדר­‬ ‫דמות מיוחדת בין חוקרי עברה של‬
‫העת הארכיאולוגי של ישראל באנג­‬ ‫גת קצונה‪ .‬בין השאר התקין מפות‬ ‫ארץ ישראל‪ .‬הוא נולד בגרמניה‬
‫לית )״יזראל אכספלוריישן ז׳ורנ‪-‬‬ ‫המבוססות על תצלומי אוויר‪ .‬הוא‬ ‫ב‪ ,1899-‬השתלם בכימיה חקלאית‬
‫ניצל תצלומים אלה גם לגילוי‬ ‫ובהיותו בן ‪ 21‬עלה ארצה‪ .‬היה‬
‫אל״( החל מ‪.1950-‬‬ ‫אתרים שונים בארץ‪ ,‬כגון קיסריה‬ ‫מראשוני המורים באוניברסיטה‬
‫עם החוקר ל‪.‬א‪ .‬מאיר עסק‬ ‫העברית וממייסדי המחלקה לכימיה‬
‫רייפנברג בחקר בתי‪-‬כנסת קדומים‪,‬‬ ‫ד״ר רייפנברג‬ ‫בה‪ .‬הוא עסק הרבה בחקר הקרקע‬
‫וחשב שעל מחקר זה להיות יזום‪,‬‬ ‫והחקלאות הקדומה‪ ,‬עיסוק שהניב‬
‫מבלי לחכות למקרה שהודות לו‬ ‫לאחר שנים רבות את ספרו החשוב‬
‫יתגלו בתי‪-‬כנסת אלה‪ .‬היוזמה הזאת‬ ‫״מלחמת המזרע והישימון״‪ ,‬בו‬
‫הניבה‪ ,‬כפי שכתב מאיר‪ ,‬׳את החפי­‬ ‫תיאר את מאמציהם של תושבי ארץ‪-‬‬
‫רה הראשונה באשתמוע והסקר‬
‫בנוה‪ ,‬כפר גדול בחוראן‪ ,‬שרייפנב‪-‬‬ ‫ישראל‪ ,‬שעל גבול המדבר‪ ,‬להוציא‬
‫רג היה רגיל לכנותו בשם ״פומפיי‬ ‫פרנסתם מהאדמה‪.‬‬

‫היהודית״‪ ,‬ואף התעתד לשוב ולכ­‬ ‫במקביל לעיסוקו בכימיה של‬
‫תוב עליו עוד בשבועות האחרונים‬ ‫הקרקע התעניין מאז יומו הראשון‬
‫של חייו‪ .‬מכאן הבדיקה של חורבת‪-‬‬ ‫בארץ בחקר עברה‪ ,‬ובמשך שנים‬
‫עסק בעיקר באיסוף ומחקר המטב­‬
‫סוסיה‪ ,‬שבה מצא רייפנברג לבדו‬
‫שרידי בית‪-‬כנסת מהטיפוס הרחב׳‪.‬‬ ‫עות הקדומים של הארץ‪ .‬הוא חקר‬
‫גם את המשקלות והחותמות העב­‬
‫רייפנברג נפטר ב‪ .1953-‬מחקריו‬ ‫ריים הקדומים ואת האמנות הזעירה‬
‫על הארץ ועל האמנות והאדריכלות‬ ‫של ארץ‪-‬ישראל בימי‪-‬קדם‪ .‬רייפנב‪-‬‬
‫שלה בימי קדם‪ ,‬תרמו לידע ולתוד­‬ ‫רג אסף גם וחקר נרות‪-‬שמן יהודיים‬
‫עה של הציבור הרחב‪ ,‬ומשמשים עד‬
‫מחרס‪ ,‬על סמליהם‪ ,‬מנורת שבעת‬
‫היום יסוד חשוב להכרת ארץ ישר­‬ ‫הקנים ומלויה‪ ,‬וכן את הזכוכיות‬
‫אל בימי עבר‪.‬‬
‫המוזהבות עם הסמלים היהודיים‪.‬‬
‫צבי אילן‬