Page 4 - etmol 85
P. 4
המזרחי ,ובכלל את זה את שרידי היהודים שם .לפני מעלה תבליט בפתח בית
ממאה שנה הוא הביא כמה ציורים של אבנים מעוטרות
במנורות שבעת קנים משם .חוקרים אחרים הביאו בתחילת המדרש יש בו רמז שנינוה שבבשן ניבנתה בצלמה של
המאה צילומים של בניינים שבמשקופיהם מנורות יהודיות, נינוה הקדומה שבבבל ,היא גדולה כמוה ,והיא שוה לה,
ובמחצית שנות השלושים ביקר במקום החוקר יוסף קריה שוה .באותם ימים פעל במקום פייטן ,ר׳ יוסף בירבי
ברסלבי .תושבי הכפר המוסלמיים סיפרו לו כי אחת המשפ ניסן משוה קריתיים ,שחיבר פיוטים רבים ,עדות לחיוניותה
חות בכפר נושאת את הכינוי ״היהודיה״ ,כי מוצאה מהיהו
של הקהילה היהודית במקום באותו זמן.
דים ,אך היא מבקשת לא להזכיר כינוי זה. היישוב היהודי בנוה ,כמו גם ישובים נוספים בעבר
רפאל לוי מחיפה ,שסייר בכפר עם ברסלבי ,הצליח הירדן ,המשיך את קיומו ברציפות במהלך התקופה המוסל
למצוא את כתובת בית-הכנסת ,כנראה זו שראה ר׳ שמואל מית .מאותו זמן שרדה מצבה של יהודי ,שהיתה מוצבת ליד
למעלה מ 700-שנה לפני כן .האבן היתה משובצת בקיר עץ אלון ,מוקפת בגדרה ,מקום שנתקדש בידי תושבי
המסגד ,שהיו בו ולידו עוד אבנים מעוטרות ומגולפות של המקום הערבים ,כמקום ׳נבי יוסף׳ .וכך נכתב במצבה:
בית-הכנסת שנוצלו בחלקן לשימוש מחודש .ברסלבי נפטר /יוסף בן סעדיה /נוחו בגן עדן /שנת ארבעת /
פירסם קריאה שבעיקרה נתאשרה בידי המומחה לכתובות אלפין ושמוןנה[ /מאות ועשרין /ושני שנים ללבל )נ׳וחו
עתיקות פרופ׳ יוסף נוה] :ב[ר יודן ] /ו[...יה בר אחוה /
ל׳ברכה ל׳חיים(.
]עבדו[ בית ארונה דברינן /לטב[. המניין הוא לבריאת העולם 4822 ,שנה לבריאה ,ולפיכך
מדובר באדם מסויים ,בר יתן ,ואדם נוסף ,בן אחיו,
שעשו את ׳בית הארון׳ ,והכוונה כנראה לארון-הקודש ,בו המצבה היא משנת 1061לספירה.
היו מוחזקים ספרי התורה ,או לגומחה בה היה נתון ארון-
הקודש ,שאכן נמצאה בפועל .מעניין להזכיר כי בבית- עדותו של שומאכר
הכנסת בדורא-אירופוס ,שבמדבר הסורי ,חרותה על חזית
ארון-הקודש כתובת-הקדשה של אדם שעשה אף הוא ׳בית באותה תקופה נקרא המקום לעתים ׳נבו׳ ,וכך הוא מופיע
ארונה( .היות וכתוב כאן ׳ר יודן׳ בנראה סבר הנוסע ר׳ ברשימות קברי הצדיקים .היתה מסורת לפיה קבור בה שם
שמואל ,שכנראה ראה אותה כתובת ,אולי כאשר היתה בן נוח ,ובקירבתה -איוב .הנוסע רבי פתחיה מרגנסבורג
שלמה יותר ,שהמדובר הוא ברבי יודן)ולא בר׳ כסיומת של ביקר במקום בשנת 1160בערך וציין שהיהודים )תושבי
מלה( ,וכן הוא מזביר את ר׳ לוי בר אשר .אם כן ,שמא נציע המקום?( אינם מחזיקים במסורת קבורה זו .הנוסע רבי
שיחזור יותר מלא של הכתובת ,תוך תרגומה ,בהסתמך גם שמשון בר שמואל מביא רשמים חשובים ביותר על המקום
על סיומי כתובות-הקדשה אחרות של בתי כנסת :ן...ב[ר מביקורו בו בשנת .1211הוא כותב ״ושם קבר שם בן נח,
יודן ] /ור׳ לוי בר אשר[ ...יה בן אחיו /עשו את[ בית והוא בנאה .ויש שם בית־כנסת יפה מאד .ושם כתוב באבן
שיש שעשאוהו ר׳ יודן ור׳ לוי בר אשר״ .עדותו מוצאת
הארון .זכורים ] /לטוב .אמן סלה .שלום[. סימוכין במימצא ארכיאולוגי בן ימינו .אשתורי הפרחי
כותב בספרו ״כפתור ופרח״ בתחילת המאה הי״ד :נבו -אל
ביקורם של מאיר ורייפנברג צפון הגולן ,עיר גדולה ומפורסמת .אין הוא מזכיר את
יהודיה ,או מפני שכבר לא חיו במקום או אולי מפני שעצם
סמוך לזמן ביקורו של ברסלבי בנוה ביקרו במקום שני
החוקרים מהאוניברסיטה בירושלים ל.א .מאיר ואברהם קיום הקהילה היה מובן מאליו ולא הרגיש צורך להזכירה.
רייפנברג .הם סיימו אז את החפירה בבית-הכנסת באשת- חוקרים אחדים ביקרו במקום )ששמו נהגה בדורות
האחרונים נאןא( במאה הקודמת .הראשון שהביא תיאורים
מעברו היהודי של המקום היה המהנדס הגרמני איש חיפה,
גוטליב שומאבר ,שהירבה לחקור את קדמוניות עבר הירדן
תבליט בפתח בית
