Page 211 - גנזי קדם ז
P. 211

‫‪209‬‬

                     ‫דרישות צורניות של תנאי בגט‪:‬‬
                     ‫לשיטת וב שמואל בן תפני גאון‬

                                  ‫יהודה צבי שטמפפר‬

‫ב שנת ת שס״ ט פר ס מ תי מהדורה מוער ת של ׳ספר הגירושין׳ לרב שמואל בן חפני)ר שב״ח(‪,‬י‬
‫שכללה את כל קטעי החיבור שהגיעו לידי עד אז‪ .‬בינתיים הפנו מספר חוקרים את ת שומת‬
‫לבי לקטעי גניזה נוספים של החיבור ואני מכין או ת ם לפרסום‪ .‬במאמר זה אקדים ואדון‬
‫בקטע אחד בשל ייחודיותו‪ .‬הקטע חשוב משום שיש בו פר שנות חדשה של הסוגיה‬
‫התלמודית ושל מונחים משפטיים המופיעים בה‪ ,‬והוא יוצר חטיבה הלכתית העומדת בפני‬
‫עצמה‪ .‬גילויו גם מאפשר לנו לבחון כיצד מעבד רשב״ח א ת הסוגיה התלמודית להלכה‬

                               ‫פסוקה בחיבורים שונים ‪ -‬ב׳ספר הגירושין׳ וב׳ספר התנאים׳‪.‬‬
‫ק ט ע הגניזה העו מד לדיון הוא אנ טונין ‪ ,(r n l , Yevr. iii b 921, foi. 1) 921‬ה שייך לפרק‬
‫כד של ׳ספר הגירו שין׳‪ 2.‬ה ק ט ע עו ס ק בגט שכיב מרע‪ 3,‬כפי שעולה מ כו תר ת הפרק‪ :‬׳ה מ א מר‬
‫על דין תנאי הכהן המגרש א ת א שתו כשהוא חולה ורוצה להחזירה אם יבריא מחולי זה׳‪.‬‬

‫אני מודה לידידי דוד סבתו‪ ,‬שעמו למדתי את הסוגיה‪ ,‬למו״ר פרופ׳ ירחמיאל ברודי‪ ,‬לפרופ׳ ברכיהו ליפשיץ‬         ‫*‬
‫ולרב יונתן רוזין על הערותיהם למאמר‪ .‬להלן קיצורים המשמשים בהערות השוליים‪ :‬ספר הגירושין‪ :‬יהודה‬
‫צבי שטמפפר‪ ,‬ספר הגירושין לרב שמואל בן חפני גאון סורא‪ ,‬ירושלים תשס״ט; ספו התנאים‪ :‬המובאות‬                ‫‪1‬‬
‫מספו התנאים על פי קטע ‪ .RNL, Yevr.-Arab. 1 2938‬ספר זה עתיד לראות אוו במסגרת המוכז לחקר‬                  ‫‪2‬‬
                                                                                                        ‫‪3‬‬
                                                        ‫הערבית היהודית וספרותה שעל יד מכון בן־צבי‪.‬‬
                                                                                    ‫ואה‪ :‬ספר הגירושין‪.‬‬

‫הקטע נמנה עם טופס א׳ של החיבור‪ ,‬המתואר במהדוותי‪ ,‬שם‪ ,‬עמ׳ ‪ .41- 40‬את הקטע זיהה מר דן גרינברג‪,‬‬
‫עמיתי במרכז לחקו התרבות הערבית היהודית וספרותה שעל יד מכון בן־צבי‪ ,‬על פי הצילום המופיע בספו‬

                                                                    ‫הגירושין‪ ,‬עמ׳ ‪ .176‬תודתי נתונה לו‪.‬‬
‫גט שכיב מרע‪ ,‬בהקשר זה‪ ,‬ניתן מידי בעל חשוך בנים הנוטה למות עקב מחלה‪ .‬הבעל רוצה לגוש את אשתו‬
‫כדי לפוטרה מחובת ייבום וחליצה‪ ,‬מתוך דאגה לעתידה‪ ,‬בפוט אם אחיו קטנים והיא עלולה להיות שומות‬
‫יבם שנים רבות‪ .‬לצד דאגתו מקננת בלבו תקווה שיוכל לקום מחוליו‪ ,‬ולכן נותע מלתת גט לאשתו‪ .‬הגט‬
‫חייב לחול בחייו של הבעל ואין תוקף לגט שניתן לאחו מיתה‪ .‬לכן תיקנו חכמים הליך שבו יחול הגט בעוד‬

                                                                ‫הבעל חי אבל יותנה בכך שימות מחוליו‪.‬‬

‫גנזי קדם ז)תשע״א( ‪I‬‬
   206   207   208   209   210   211   212   213   214   215   216