Page 213 - גנזי קדם ז
P. 213
דרישות צורניות של תנאי בגט :לשיטת רב שמואל בן חפני גאון 211
אתקין שמואל בגיטא דשכיב מרע :א ם לא מתי לא יהא גט ,ואם מתי יהא גט.
ולימא :א ם מ תי יה א גט ,ו א ם לא מ תי לא יה א גט!
לא מקדים איניש פורענותא לנפשיה.
ולימא:לא יהא גט אם לא מתי!
בעינן תנאי קודם למעשה.
מתקיף לה רבא :מכדי כל תנאי מהיכא גמרינן? מתנאי בני גד ובני ראובן ,מה התם
הן קוד ם ללאו ,אף כל ,לאפוקי הכא דלאו קוד ם להן!
אלא א מר רבא :א ם לא מתי לא יהא גט ,אם מתי יהא גט אם לא מתי לא יהא גט.
אם לא מתי לא יהא גט -לא מקדים איני ש פורענותא לנפשיה ,אם מתי יהא גט
אם לא מתי לא יהא גט -בעינן הן קודם ללאו.
ק ט ע הגניזה שלפנינו פו ת ח בדיון מן ה שורה ה שלי שי ת של ה סוגי ה ו ת חי ל תו חסרה8:
תרגום המקור הערבי
לעצמו ,וזה מה שאמרו ׳לא מקדים איני ש לנפסה והו קולהם לא מקדי]ם אי[ניש
פורענותא לנפשיה׳. פורענותא לנפשיה
ואמרו עוד :מדוע לא יאמר ׳לא יהא גט וקאלוא איצא פלם לם יקל לא יהא גט אם
אם לא מתי׳? והשיבו ,שאם י א מר כן אז לא מתי ואג׳אבו ענה באנה לו קאל דלך לם
התנאי לא יהיה תקף מפני שצריך שיתקיים יצח אל שר ט פיה ל אנ ה י חתאג׳ 9אן יכון
בו ׳תנוי קודם למעשה׳ ,ואם יאמר ׳לא יהא פיה תנוי קודם למעשה ולו קאל לא יהא גט
גט אם לא מתי׳ הרי ׳מעשה קודם לתנוי׳ אם לא מתי לכאן מעשה קודם לתנוי והדא
וזה תנ אי פסול. שרט פאסד
והקשה רבא על דעה זו ופסלה מסיבה )ואע( 10ו א ע תר ץ׳ רבא הדא אלקול ואפסד ה
אחרת ואלו דבריהם)גטין עה ע״א( :׳מתקיף מן וגה אכר והו קולהם מתקיף לה רבא טע׳
לה רבא ,ט ע מ א 11ד מע שה קוד ם ל תנוי ,ה א דמעשה קודם לתנוי הא תנוי קודם למעשה
תני קודם למעשה הוי גט ,מכדי כל תנ אי הוי גט מכדי כל תנ אי מהיכא גמרינן להו
מהיכא גמרינן להו? מבני גד ובני ראובן, מבני גד ובני ראובן מה ה ת ם הן קודם ללאו
סימני הההדרה כמפורט במהדורתי ,ספר הגירושין ,עמ׳ :2סוגריים רבועים לציון קרע או טשטוש בכתב 8
היד; סוגריים עגולים לציון מחיקה; סוגריים עגולים ולאחריהם סוגריים רבועים להצעת תיקון טעות;
סוגריים מזוותים לציון הוספה בגיליון או בין השיטין; סוגריים מסולסלים להצעת השלמה של השמטה 9
10
בכתב היד; ניקוד עילי לציון קריאה מסופקת. 11
הסופר חיבר את האות יו״ד לאות חי״ת שלאחריה ונדמית כנו״ן.
נכתב למילוי השיטה.
מכאן ועד ׳הוי גט׳ לשון פירוש בנוסח התלמוד של רשב״ח .ראה על התופעה :ספר הגירושין ,עמ׳ .25-24