Page 217 - גנזי קדם ז
P. 217
דרישות צורניות של תנאי בגט :לשיטת רב שמואל בן חפני גאון 215
ה ק טע מ ת חיל כ א מור ב א מצ ע ה עניין ור א שי תו של הדיון טר ם נ מ צ א ה 18.הר מיזו ת שבק ט ע
מלמדות שרשב״ח עסק תחילה בסוגיה התלמודית הקודמת לסוגיה של תקנ ת שמואל ,שבה
מופיעים בין היתר ה מונ חי ם' תנ אי כפול' ו׳תנאי בדבר אחד ומעשה בדבר אחר' ,ורשב״ח
מצרפם למונחים הנדוני ם בקטע שלפנינו' :הן קודם ללאו' ו׳תנאי קודם למעשה' .כאן
עו מד ת לנו שי ט ת ה סידו ר של רשב״ח ,הנוהג ל ע תי ם למיין א ת הדברי ם בכמה דרכי ם 19.וכך,
הדיון בכ שרותם של תנ אי ם בהליך הגירושין נמצא ב'ספר הגירושין' ,כחלק מן הדיון בדיני
גירושין ,וחוזר שוב כסעיף בדיון בדיני תנ אי ם ב'ספר התנאים' .אופי הדיון והיקפו שונים
בכל אחד מן החיבורים ,על פי מטרת החיבור ,אך די בכך כדי שנוכל לקבל תמונה כמעט
שלמה על שיטתו של רשב״ח בעניין זה .עיון בשני החיבורים במקביל מתבק ש במיוחד
לאור העובדה שגם הדיון ב'ספר התנ אים' שרד בחלקו בלבד .בחיבור זה רשב״ח מבאר
את ה מונ חי ם' תנ אי קודם למעשה' ו'תנאי כפול' ,וכן נ מצאת בו ה תיי חסו ת לכלל'הן קודם
ללאו' .נעיין אפוא בהסברו של רשב״ח לארבע הדרישות) :א( תנ אי קודם למעשה; )ב( תנ אי
כפול; )ג( הן קוד ם ללאו; )ד( תנ אי בדבר א חד ו מע שה בדבר א חר.
א .תנ אי קו ד ם ל מ ע ש ה
ה כ ל ל' תנ אי קוד ם למע שה' הו א דרי שה צו רני ת הנוג ע ת לני סו ח מ שפט ה תנ אי 20,והיא עולה
ב מ ספר סוגיו ת בתל מוד .וכך מ בארו ר שב״ח ב'ספר ה תנ אי ם'21:
המילה הפותחת את הקטע'לנפסה')בתרגום :לעצמו( היא כנראה סיומו של המשפט המתרגם לערבית את 18
דברי הגמרא' :לא מקדים איניש פורענותא לנפשיה'. 19
20
סידור חוזר של פרטים על פי אמות מידה שונות אופייני לכתיבתו של רשב״ח)כמו של רס״ג( .כך ,למשל,
ב'ספר המצוות' מחולקות המצוות לפי מאפיינים שונים ,לאו דווקא מקבילים ,וכך מצווה אחת יכולה לשוב 21
ולהופיע במספר מקומות.
ראה :ש' אלבק' ,התנאים בדיני התלמוד' ,משפטים ,ד)תשל״ב( ,עמ' ,92-88,78-77המבאר שדרישות אלה
נועדו להסיר ספק בדעת המתנים ולהגיע לגמירות דעת באופן אובייקטיבי)וכן כתב בספרו :דיני הממונות
בתלמוד ,תל־אביב תשל״ו ,עמ' .(365-362וראה עוד :ב' ליפשיץ ,אסמכתא :חיוב וקנין במשפט העברי,
ירושלים תשמ״ח ,עמ' ,151,148-147שכתב כי תפקיד התנאים כאן הוא ליצור מעשה משפטי שיתחיל
עכשיו אך יושלם רק בקיום התנאי ,והדרישות לניסוח התנאי הן הדרך הפורמלית ליצור מוסד משפטי זה.
המקור לדרישות הצורניות הוא ניסוח התנאי אצל בני גד ובני ראובן ,תנאי שזו הייתה מטרתו.
מתוך'ספר התנאים' ,פרק ג)במסגרת הדיון על מאפייני התנאי(.
