Page 220 - גנזי קדם ז
P. 220

‫‪ 218‬יהודה צבי שטמפפר‬

                                                                           ‫ב‪ .‬׳ תנ אי כ פו ל'‬
‫הדרישה של ניסו ח ה תנ אי באופן כפול מופיעה ב מ שנ ת קי דו שין)ג‪ ,‬ד(‪ ,‬והיא נ תונה‬

                   ‫ב מ ח לו ק ת בין ר׳ מ איר לר׳ יהודה‪ .‬וכך מב ארה ר שב״ח ב׳ספר ה תנ אי ם׳‪24:‬‬

‫שהתנאי יהיה מורכב מחיוב ומשלילה והוא‬          ‫אן יכון אל שרט מולפא מן אלא תבא ת‬
‫הנקרא ׳תנאי כפול׳‪ .‬כגון שראובן יאמר‬           ‫ואלנפי והו אלמסמי תנאי כפול והו כקול‬
‫לשמעון‪ :‬׳אם תע שה לי כך וכך אז חייב‬           ‫ראובן לשמע׳ אן פעלת לי די וכדי פלך עלי‬
‫אני לך כך וכך‪ ,‬ואם לא תע שה ז את‪ ,‬אז‬          ‫כדי וכדי ואם לם תפעלה פליס לך דלך עלי‬
‫איני חייב לך זאת׳‪ .‬וכמו ש א מ רו) מ שנ ת‬      ‫וכק׳ ר׳ מאיר או׳ כל תנ אי שאינו כ תנ אי‬
‫קידו שין ג‪ ,‬ד; ס א ע״א(‪ :‬׳ר׳ מ איר אומר‪:‬‬      ‫בני גד ובני ראובן אינו תנאי שנ׳ ויאמר‬
‫כל תנאי שאינו כתנאי בני גד ובני ראובן‬         ‫משה אלהם א ם יעברו ואם לא יעברו ר׳‬
‫אינו תנאי‪ ,‬שנאמר ״ויאמר משה אלהם‬              ‫חנניה בן גמל׳ או׳ צריך היה הדבר לאומרו‬
‫אם יעברו‪ ...‬ואם לא יעברו‪...‬״‪ .‬ר׳ חנניה‬        ‫שאלמלא כן היה במ שמע שאף בארץ כנען‬
‫בן גמליאל אומר‪ :‬צריך היה הדבר לאומרו‪,‬‬
‫שאלמלא כן‪ ,‬היה במ שמע שאף בארץ כנען‬                            ‫לא הונחלו והלכה כר׳ מאיר‬

             ‫לא הונ חלו׳‪ .‬והלכה כר׳ מ איר‪25.‬‬

                                                    ‫ג‪ .‬הן קודם ללאו‬

‫ב׳ספר הגירושין׳‪ ,‬לעיל‪ ,‬הסביר רשב״ח מהו ׳הן קודם ללאו׳‪ :‬׳כמו ב תנ אי בני גד ובני ראובן‪.‬‬
‫הלא תראה שהוא פתח באומרו ״אם יעברו״‪ ,‬א חר כך ״ונ ת ת ם להם״ ‪ -‬וזה הוא ״הן״‪,‬‬
‫ואמר לאחר מכן ״ואם לא יעברו״ ‪ -‬וזהו ״לאו״׳‪ .‬ולעניין תקנ ת שמואל יש לנסח את‬
‫התנאי בצורת ׳אם מתי‪ ...‬ואם לא מתי׳‪ ,‬ואין להפוך את הסדר‪ .‬רשב״ח מעלה כאן שאלה‬
‫שהוגדרה ׳קשה כברזל׳ ודנו בה הר א שוני ם ו ה א חרוני ם‪ 26.‬לכ אור ה הנו ס ח ש מציע רבא‬
‫מנוגד לדרישה של הן קודם ללאו‪ ,‬שהרי אם יאמר הבעל כרבא ׳אם לא מתי לא יהא גט‪,‬‬
‫א ם מתי יהא גט אם לא מתי לא יהא גט׳‪ ,‬הרי הקדים לאו להן‪ .‬רשב״ח מבאר שהפתי ח ׳אם‬
‫לא מתי׳ חסר משמעות מבחינה הלכתית‪ .‬אין הוא מגוף התנאי אלא נספח אליו‪ ,‬ומטרתו‬

                                                                                   ‫‪ 24‬ספר התנאים‪ ,‬פרק ג‪.‬‬
‫‪ 25‬פסק ההלכה מופיע בעברית גם במקור הערבי‪ .‬ייתכן שרשב״ח העתיק ממקור קדום‪ ,‬ושם הופיעה המשנה‬

                                                                                    ‫ופסק ההלכה לצדה‪.‬‬
                                             ‫‪ 26‬שו״ת ר׳ שלמה איגר‪ ,‬ב‪ ,‬ירושלים תשמ״ה‪ ,‬כתבים‪ ,‬סימן טו‪.‬‬
   215   216   217   218   219   220   221   222   223   224   225