Page 223 - גנזי קדם ז
P. 223
דרישות צורניות של תנאי בגט :לשיטת רב שמואל בן חפני גאון 221
באופן האחר ,ונעשה ״מעשה בדבר אחר״׳ .ה מקור לדרישה זו הוא תנאי בני גד ובני ראובן,
שבו פורט מה ייע ש ה א ם י ת קיי ם ה תנ אי ומה ייע ש ה א ם לאו36.
הפר שנות המקובלת היא זו של הרי״ף ,שכתב :׳ומעשה בדבר אחר הוא כמו תנאי בני
ראובן ובני גד ,שהתנאי :״אם לא יעברו״ ,והמעשה :״ונ ת ת ם להם״ .ו תנאי ומעשה בדבר
אחד הו א כ א מר ם ״הרי זה גיטך ו הנייר שלי״ כי ה תנ אי בגט וה מע שה בו בעצמו׳ 37.וכך
פירש גם רש״י על א תר)גי טין עה ע״א-ע״ב( :׳בדבר אחד׳ -׳לעבור הירדן׳; ׳ומעשה בדבר
אחר׳ -׳נחלת עבר הירדן מזרחה׳; ׳בדבר אחד׳ -׳בגט עצמו הוא ה תנאי להחזירו והוא
המעשה להיות גט׳ .לפי הסבר זה ,יש כשל לוגי במשפט ׳הרי זה גיטך על מנ ת ש הנייר
שלי׳ ,שהרי ה תנ אי הוא שהנייר יהיה של הבעל והמעשה הוא שהג ט) = הנייר( יהיה של
האישה .אין מ שמעות למשפט המכיל ס תיר ה מ הו תי ת בין ה תנאי למעשה .וכן פירשו גם
ה תו ס פו ת)גי טין עה ע״ב ,ד״ה ׳דתנאי ומעשה׳( :׳ שהתנאי סו ת ר המעשה דאין הגט חל אלא
א חר שנ ת קיי ם ה תנ אי ואז אין הגט בידה׳ 38.הפגם נעוץ א פו א ב מ הו ת ה תנ אי ו אינו נובע מן
הני סו ח הפור מלי39.
ואולם פר שנות זו קשה מכמה סיבות .הסוגיה במסכת גיטין מסת מכת על לשון התנאי
של בני גד ובני ראובן ,ומכאן שמדובר בדרישה במישור הצורני .וכבר הרגיש בכך המהרש״ל
ונדחק לפרש שאין צורך בלימוד מ תנ אי בני גד :׳ תנאי ומעשה בדבר אחד ל סי מנ א בעלמא
הוא דנ ק טינן מ תנ אי בני גד ובני ראובן כי ה עי ק ר מ שו ם ש ה תנ אי סו ת ר המע שה׳ 40.גם
הלשון ׳תנאי בדבר אחד ומעשה בדבר אחר׳ אינה רומזת למשמעות של תנאי שאפשר
לקיימו 41.ז א ת ועוד ,ה ה ק שר שבו מ שו בצ ת הדרי שה הו א בתוך קבוצ ה של דרי שו ת צו רניו ת
בניסו ח התנאי :תנ אי כפול ,הן קודם ללאו ,וכיוצא באלה ,ומסתבר שאף דרישה זו צורנית.
36ומכאן מובנת טענתו של בר הפלוגתא על ר׳ מאיר במשנה)קידושין ג ,ד( :׳רבי חנינא בן גמליאל אומר צריך
היה הדבר לאמרו שאלמלא כן יש במשמע שאפילו בארץ כנען לא ינחלו׳ .לדעתו ,הפירוט אינו בבחינת
דרישה צורנית בתנאי המשמש בניין אב לכל התנאים אלא צורך מקומי גךדא.
37תשובות הגאונים הרכבי)לעיל ,הערה ,(16סימן קנז.
38וכן כתב המאירי)בית הבחירה ,קידושין ,סא ע״א( :׳שנראה כחוזר ממה שאמר ודבריו חוכא וטלולא׳.
39וכעין מה שכתב הלחם משנה)משנה תורה ,הלכות אישות ו ,א( :׳תנאי ומעשה בדבר אחד ר״ל דהוי טעמא
משום גריעות התנאי ,ולא גרם דבר האמירה או קדימתו המעשה ...והוי כמו דבר שאי אפשר לקיימו׳.
40מהרש״ל ,חכמת שלמה ,קראקא שמ״ב)דפוס צילום :ירושלים תשל״ב( ,גיטין עה ע״א ,תוס׳ ד״ה ׳לאפוקי׳.
וראה דברי המהרש״א)חידושי הלכות ,על אתר( שכתב על הסבר זה :׳והוא דחוק׳.
41וראה עוד :ליפשיץ)לעיל ,הערה ,(20עמ׳ ,124שכתב :׳אין זה ברור מדוע תנאי כגון זה :״אם תסייעו בכיבוש
הגלעד תנחלו בו ,ואם לא תסייעו בכיבושו -לא תנחלו בו״ ,שהוא בגדר תנאי ומעשה בדבר אחד ,הוא
כחוכא ואטלולא יותר מאשר התנאי שהתנה משה עם בני גד ובני ראובן ...אין המתנה נראה כחוזר בו ממה
שאמר ,וכוונתו ברורה והגיונית ביותר ,ואין אפוא כל סיבה פרשנית לבטל את כוונתו כפי שהובעה על ידו׳.
