Page 226 - גנזי קדם ז

‫‪ 224‬יהודה צבי שטמפפר‬

‫וכבר נאמר שראש הישיבה הפיומי זצ״ל‬ ‫וקד קיל אן ראס אלמתיבה אלפיומי זצ״ל‬
‫אמר‪ :‬׳אכן איננו צריכים תנאי כפול אלא‬ ‫אנה קאל לנחתאג אלי תנאי כפול אלא פי‬
‫בגטין וקידו שין בלבד׳‪ .‬ומן‪ 51‬העיון אנו‬ ‫גטין וקידושין פקט ואלאעתבאר יכ׳רג לנא‬
‫מסיקים שהם לא חייבו תנאי כפול אלא‬ ‫אנהם לם יחוגו אלי תנאי כפול אלא פי‬
‫בדברים מסוימים בגטין ובמה שיש בדינם‪.‬‬ ‫אמור מכ׳צוצה פי גטין ומא כאן פי חכמהא‬

‫הגבלה זו לא הופיעה ב׳ספר הגירושין׳‪ ,‬כנראה משום שהספר מוקדש לדיני גירושין‬
‫בלבד‪ .‬לעומת זאת ב׳ספר התנאים׳‪ ,‬המוקדש לכל דיני ה תנ אי ם בש״ס‪ ,‬ראה רשב״ח לנכון‬
‫לציין א ת צ מ צו ם ת חו ל ת הכלל‪ 52.‬ה ר א שוני ם הכירו פ סי ק ה זו‪ .‬הי א מו ב א ת אצל הרי״ף‪53‬‬

‫והראב״ד‪ 54‬ואף אצל הר מב״ ם‪ ) 55‬א ף ש פס ק א חרת(‪ 56,‬אך כאן לר א שונ ה נ תגל ה מקורה‪57.‬‬
‫בדרך הילוכנו עמדנו על שיטת הסידור שנקט רשב״ח‪ ,‬שהרי עיבד את החומר התלמודי‬
‫בשתי צורות‪ .‬ב׳ספר הגירושין׳ הקדיש פרק מיוחד לנושא של כהן הנוטה למות ודואג לפטור‬
‫את א שתו מן הייבום‪ .‬במסגרת זו העתיק רשב״ח את הסוגיה התלמודית‪ ,‬תרגמה לערבית‬
‫וביארה‪ ,‬תוך שהוא מוסיף ומשלים דברים ממקורות אחרים‪ .‬ב׳ספר התנ אים׳ התרכז‬
‫רשב״ח בחלוקת ה תנ אי ם לפי קטגוריות‪ .‬לצורך זה הס תפק במובאות קצרו ת מן הסוגיה‬

‫‪ 51‬מן ההקשו קשה להכריע אם המשפט הבא הוא של וס״ג או של ושב״ח‪ .‬אם הוא של ושב״ח‪ ,‬נואה‬
‫שפוסק כרס״ג‪ ,‬אך אפשר להבין שהוא מצמצם יותר את הצורך בתנאי כפול ומחייב רק בגיטין‪ ,‬וגם בהם‬

‫‪ -‬במקרים מסוימים‪.‬‬
‫‪ 52‬ואפשר שאף ׳הלכות גדולות׳ התכוון לכך‪ ,‬שהרי הביא את ההלכה בדיני גיטין וקידושין בלבד‪ .‬ואולם לא‬

‫מצאנו שצמצם את התחולה במקום אחר‪.‬‬
‫‪ 53‬תשובות הגאונים הרכבי)לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,(16‬סי׳ קנז‪ .‬והעיר הרי״ף שם‪ :‬׳ולמה נתפרשו כל הדברים הללו‬

‫בגיטין וקידושין ‪ -‬לזה לא מצאתי טעם‪ .‬אבל לא מצאתי לרבותינו שיזכרום אלא בהן׳‪.‬‬
‫‪ 54‬בהגהותיו למשנה תורה‪ ,‬הלכות אישות ו‪ ,‬יד; הלכות זכיה ג‪ ,‬ח‪.‬‬

‫‪ 55‬בהלכות הנזכרות בהערה הקודמת‪ ,‬בשם רבותיו ומקצת גאונים אחרונים‪.‬‬
‫‪ 56‬ושם פסק שאין לחלק בין גיטין וקידושין לדיני ממונות‪ .‬את הדעה ייחס לגאונים ראשונים‪ ,‬ואפשר שכיוון‬

‫ל׳שאילתות׳ ול׳הלכות גדולות׳‪ ,‬שלא כתבו חילוק זה‪.‬‬
‫‪ 57‬רבינו שמשון)מובא ברא״ש‪ ,‬בבא בתרא‪ ,‬פרק ח‪ ,‬סי׳ מח; יצחק שלמה יודלוב ]מהדיר[‪ ,‬שאלות ותשובות‬
‫לרבינו אשר בן יחיאל זצ״ל‪ ,‬ירושלים תשנ״ד‪ ,‬כלל פא‪ ,‬א‪ ,‬עמ׳ שמ( מציין שצמצום זה מפורש בירושלמי‬
‫)קידושין ג ג‪ ,‬סד ע״א(‪ :‬׳א״ר יוסי בי רבי בון בכל אתר אית לר״מ ממשמע לאו את שומע הין והכא לית‬
‫ליה? א״ר מתניה חומר הוא בעריות׳‪ .‬ועתה שזכינו לדעת שהמקור הוא רס״ג‪ ,‬לא רחוק לשער שהירושלמי‬
‫אכן שימש לו מקור‪ ,‬שהרי כך נהג רס״ג גם במקומות אחרים‪ .‬עם זאת‪ ,‬ייתכן שרס״ג חילק מסברה ולאו‬
‫דווקא על פי הירושלמי‪ .‬לסברות המחלקות בין תנאי כפול בגיטין ובקידושין לבין תחומים אחרים ראה‪:‬‬
‫רי״ף)לעיל‪ ,‬הערה ‪ ;(53‬השגות הראב״ד)על הלכות זכיה ג‪ ,‬ח(; תוספות ר״י הזקן)קידושין סא ע״ב בדפוס‬
‫וילנה(; מאירי)קידושין ]לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,([38‬ועוד‪ .‬לסקירת השיטות ראה‪ :‬תלמוד בבלי עם הלכה ברורה‬

‫ובירור הלכה‪ ,‬גיטין‪ ,‬ירושלים תשנ״ח‪ ,‬בירור הלכה‪ ,‬עמ׳ רמג‪-‬רמד‪.‬‬