Page 222 - גנזי קדם ז
P. 222
220יהודה צבי שטמפפר
ד .׳ תנ אי ב ד ב ר א ח ד ו מ ע ש ה ב ד ב ר א ח ר׳
רשב״ח מציע הסבר ייחודי לכלל ׳תנאי בדבר אחד ומעשה בדבר אחר׳ ,ולא מצאתי להסבר
זה א ח ורע 33.ל ד ע ת רשב״ח ,מדובר גס כאן בדרי שה צו רני ת של ני סו ח תנ אי כפול ,ולא
בדרישה מהותית של פעולת התנאי ואופיו .משפט התנאי צריך להיות מנוסח באופן מלא,
ועל ה מ ת ה לפרש בבירור מה יקרה אס התנאי לא יתקייס .אין אפשרות לקצר את הנוסח
ולסמוך על מה שפורש במשפט התנאי .וכדברי רשב״ח :׳דבריהס ״ונ תתס לאס א ת ארץ
הגלעד״ ,א שר הוא ״תנוי בדבר אחד״ ,ודברו ״ונאחזו בתזנכס בארץ כנען״ א שר הוא
״מעשה בדבר אחר״׳ .המתנה יוצר שתי פעולות משפטיות :האחת היא על דרך
החיוב -דרך משל מתן גט או נחלה בארץ הגלעד ,והיא תהיה תקפה אס י תקייס התנאי;
האחרת היא על דרך השלילה -דרך משל שלילת תוקף הגט או נחלה בארץ כנען ,והיא
תהיה תקפה כתוצאה מאי קיוס התנאי .ובנידון דידן ,׳דבר אחד׳ מתפר ש במ שמעות של
׳האופן הראשון׳ ,שהוא צד החיוב בתנאי הכפול ,ו׳דבר אחר׳ מתפר ש במשמעות של ׳האופן
השני׳ ,שהוא צד השלילה ב תנאי הכפול .׳מעשה׳ מתפר ש במ שמעות של תוצאה ,כלומר,
מה יקר ה כ תו צ א ה מאי קיו ס מ שפט ה תנ אי34.
כך נתקבלה הדרישה לפרט מה יקרה הן א ס י ת קיי ס ה תנאי הן א ס לאו ,ודרישה זו
אוסר ת ניסו ח מקוצר של תנ אי כפול .בעניין גט שכיב מרע ,לדוגמה ,אין תוקף ל תנאי
ה מנו ס ח כך :׳ א ס מ תי יה א גט ו א ס לא אזי לא׳ 35.ב מ שפ ט זה מ ת קיי מ ת א מנ ס הדרי ש ה
לתנאי כפול ,וכן הן קודס ללאו ו תנאי קודס למעשה ,אך משפט השלילה אינו מפרט
את המעשה .וכדברי רשב״ח :׳ובמה שאמר ״ואס מתי יהא גט״ ה ת קיי ס היותו גט באופן
שהזכירו ,ונעשה ״תנוי בדבר אחד״ ,ובדברו ״ואס לא מתי לא יהא גט״ שלל את היותו גט
נראה שבקטע שהגיע לידינו מ׳ספר הגירושין׳ חזר רשב״ח על דברים שהסביר קודם לכן ואינם בידינו. 33
ההסבר המוצע כאן מתבסס אפוא על ממצא חלקי .הדרישה להציע פירוש מלא של מושא התנאי אינה 34
עולה במפורש מדברי הגמרא ,ואין בידי הסבר מניח את הדעת מדוע המילה ׳מעשה׳ מתפרשת כאן באופן 35
שונה ממשמעותה בדרישה של ׳תנאי קודס למעשה׳.
כך פירש רשב״ח לעיל את המונח ׳מעשה׳ בדרישה של ׳תנאי קודס למעשה׳ .משפט התנאי נחלק שס לתנאי
ולנשוא התנאי ,ואיננו במשמעות של ביצוע פעולה .אף כאן התנאי הכפול נחלק לשנייס :הצד החיובי או
קיוס התנאי; והצד השלילי או התוצאה של אי קיוס החלק החיובי .אמנס ,כל אחד משני איברי ההתנאה
הכפולה כולליס תנאי ותוצאה ,אך רשב״ח מתייחס למשפט בכללותו :האיבר הראשון מכונה ׳תנאי׳ והאיבר
השני מכונה ׳מעשה׳.
או כפי שהתנה השואל בגאוני מזרח ומערב)י׳ מיללער ]מהדיר[ ,תשובות גאוני מזרח ומערב ,ברלין תרמ״ח,
סי׳ קצה( :׳אס יבא ויקדש לאשמרת הבקר ,ואס לאו יהא הממון לשמעון׳)ואולס שס פירש המשיב באופן
אחר את הדרישה ׳תנאי בדבר אחד ומעשה בדבר אחר׳(.
