Page 222 - גנזי קדם ז
P. 222

‫‪ 220‬יהודה צבי שטמפפר‬

                                    ‫ד‪ .‬׳ תנ אי ב ד ב ר א ח ד ו מ ע ש ה ב ד ב ר א ח ר׳‬
‫רשב״ח מציע הסבר ייחודי לכלל ׳תנאי בדבר אחד ומעשה בדבר אחר׳‪ ,‬ולא מצאתי להסבר‬
‫זה א ח ורע‪ 33.‬ל ד ע ת רשב״ח‪ ,‬מדובר גס כאן בדרי שה צו רני ת של ני סו ח תנ אי כפול‪ ,‬ולא‬
‫בדרישה מהותית של פעולת התנאי ואופיו‪ .‬משפט התנאי צריך להיות מנוסח באופן מלא‪,‬‬
‫ועל ה מ ת ה לפרש בבירור מה יקרה אס התנאי לא יתקייס‪ .‬אין אפשרות לקצר את הנוסח‬
‫ולסמוך על מה שפורש במשפט התנאי‪ .‬וכדברי רשב״ח‪ :‬׳דבריהס ״ונ תתס לאס א ת ארץ‬
‫הגלעד״‪ ,‬א שר הוא ״תנוי בדבר אחד״‪ ,‬ודברו ״ונאחזו בתזנכס בארץ כנען״ א שר הוא‬
‫״מעשה בדבר אחר״׳‪ .‬המתנה יוצר שתי פעולות משפטיות‪ :‬האחת היא על דרך‬
‫החיוב ‪ -‬דרך משל מתן גט או נחלה בארץ הגלעד‪ ,‬והיא תהיה תקפה אס י תקייס התנאי;‬
‫האחרת היא על דרך השלילה ‪ -‬דרך משל שלילת תוקף הגט או נחלה בארץ כנען‪ ,‬והיא‬
‫תהיה תקפה כתוצאה מאי קיוס התנאי‪ .‬ובנידון דידן‪ ,‬׳דבר אחד׳ מתפר ש במ שמעות של‬
‫׳האופן הראשון׳‪ ,‬שהוא צד החיוב בתנאי הכפול‪ ,‬ו׳דבר אחר׳ מתפר ש במשמעות של ׳האופן‬
‫השני׳‪ ,‬שהוא צד השלילה ב תנאי הכפול‪ .‬׳מעשה׳ מתפר ש במ שמעות של תוצאה‪ ,‬כלומר‪,‬‬

                                                   ‫מה יקר ה כ תו צ א ה מאי קיו ס מ שפט ה תנ אי‪34.‬‬
‫כך נתקבלה הדרישה לפרט מה יקרה הן א ס י ת קיי ס ה תנאי הן א ס לאו‪ ,‬ודרישה זו‬
‫אוסר ת ניסו ח מקוצר של תנ אי כפול‪ .‬בעניין גט שכיב מרע‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬אין תוקף ל תנאי‬
‫ה מנו ס ח כך‪ :‬׳ א ס מ תי יה א גט ו א ס לא אזי לא׳‪ 35.‬ב מ שפ ט זה מ ת קיי מ ת א מנ ס הדרי ש ה‬
‫לתנאי כפול‪ ,‬וכן הן קודס ללאו ו תנאי קודס למעשה‪ ,‬אך משפט השלילה אינו מפרט‬
‫את המעשה‪ .‬וכדברי רשב״ח‪ :‬׳ובמה שאמר ״ואס מתי יהא גט״ ה ת קיי ס היותו גט באופן‬
‫שהזכירו‪ ,‬ונעשה ״תנוי בדבר אחד״‪ ,‬ובדברו ״ואס לא מתי לא יהא גט״ שלל את היותו גט‬

‫נראה שבקטע שהגיע לידינו מ׳ספר הגירושין׳ חזר רשב״ח על דברים שהסביר קודם לכן ואינם בידינו‪.‬‬               ‫‪33‬‬
‫ההסבר המוצע כאן מתבסס אפוא על ממצא חלקי‪ .‬הדרישה להציע פירוש מלא של מושא התנאי אינה‬                     ‫‪34‬‬
‫עולה במפורש מדברי הגמרא‪ ,‬ואין בידי הסבר מניח את הדעת מדוע המילה ׳מעשה׳ מתפרשת כאן באופן‬                ‫‪35‬‬

                                                    ‫שונה ממשמעותה בדרישה של ׳תנאי קודס למעשה׳‪.‬‬
‫כך פירש רשב״ח לעיל את המונח ׳מעשה׳ בדרישה של ׳תנאי קודס למעשה׳‪ .‬משפט התנאי נחלק שס לתנאי‬
‫ולנשוא התנאי‪ ,‬ואיננו במשמעות של ביצוע פעולה‪ .‬אף כאן התנאי הכפול נחלק לשנייס‪ :‬הצד החיובי או‬
‫קיוס התנאי; והצד השלילי או התוצאה של אי קיוס החלק החיובי‪ .‬אמנס‪ ,‬כל אחד משני איברי ההתנאה‬
‫הכפולה כולליס תנאי ותוצאה‪ ,‬אך רשב״ח מתייחס למשפט בכללותו‪ :‬האיבר הראשון מכונה ׳תנאי׳ והאיבר‬

                                                                                   ‫השני מכונה ׳מעשה׳‪.‬‬
‫או כפי שהתנה השואל בגאוני מזרח ומערב)י׳ מיללער ]מהדיר[‪ ,‬תשובות גאוני מזרח ומערב‪ ,‬ברלין תרמ״ח‪,‬‬
‫סי׳ קצה(‪ :‬׳אס יבא ויקדש לאשמרת הבקר‪ ,‬ואס לאו יהא הממון לשמעון׳)ואולס שס פירש המשיב באופן‬

                                                 ‫אחר את הדרישה ׳תנאי בדבר אחד ומעשה בדבר אחר׳(‪.‬‬
   217   218   219   220   221   222   223   224   225   226   227