Page 225 - גנזי קדם ז
P. 225
דרישות צורניות של תנאי בגט :לשיטת רב שמואל בן חפני גאון 223
וזה כגט שכיב מרע א שר בזמן מחלתו ודאך כגט שכיב מרע והו כאן עלילא
החליט לכתוב לא שתו גט כדי שאם ימות פאכ׳תאר אן יכתב לזוגתה גט חתי אן מאת
תהיה היא פטורה מן הייבום ואם יבריא תכ׳לצת מן אליבום ואן ברא לם ת חר ם
תהיה מו תר ת לו אם הוא כהן ,אזי עליו עליה אן כאן כהן פליכתבה ויסלמה אליהא
לכתבו ולמוסרו לה על פי ה תנ אי ם אשר עלי אלשרוט אלתי וצפהא אתקין שמואל
תיאר אותם ׳אתקין שמואל בגטא דשכיב בגטא דשכיב מרע אם לא באתי לא יהא גט
מרע א ם לא ב א תי 48לא יה א גט ו א ם מ ת תי
ואם מתתי יהא גט
יהא גט׳.
והתארך הדיון בזה ,והבהיר רבא א ת וטאל אלכוץ׳ פי ד׳לך וחרר רבא אלכלאם
הדברים ,כפי שאמרו :׳אלא אמר רבא הכי בקולהם אלא אמר רבא הכי קאמ׳ אם לא
קאמר אם לא באתי לא יהא גט ואם מתתי באתי לא יהא גט ואם מתתי יהא גט ואם
יהא גט ו א ם }לא{ מ ת תי לא יה א ג ט)ו א ם }לא{ מ ת תי לא יה א גט )ו א ם מ ת תי יה א
מ ת תי יה א גט(׳49. גט(
ותקנת שמואל ,יחד עם הבהרת רב א)לא( ותקנת מר שמואל דלך מע תחריר רבא)לא(
]לו[ ,מורי ם על כך שהלכה היי ת ה ל ד ע ת ם ]לה[ ידל עלי אן אלהלכה כ אנ ת ענדהמא
כר׳ מאיר ב תנאי כפול. כר׳ מאיר פי תנ אי כפול
בכך הלך ר שב״ח ב ע ק בו ת ׳הלכות גדולות׳ 50הן ב פ סי ק ה הן בדרך בי סו ס ה .ו אול ם ב׳ספר
התנאים׳ ,קודם שהביא את ת קנ ת שמואל ,הוסיף רשב״ח הגבלה לתחולת הכלל ,בשם רב
סעדיה גאון:
חידושי הריטב״א על הש״ס ,מסכת קידושין ,ירושלים תשמ״ה ,עמ׳ תקלה( ,ועוד .הם פסקו שאין הלכה כר׳
מאיר מפני שהוא בדעת יחיד וחכמים חולקים עליו.
48כך הוא בכתב היד .וחוזר להלן במובאה התלמודית מדברי רבא.
49המוסגר בסוגרים עגולים מיותר.
50הלכות גדולות)לעיל ,הערה ,(5הלכות גיטין ,עמ׳ :153׳וקיימא לן הילכת׳ כר׳ מאיר כי התקין והלכה שמואל
בגיטא דשכיב מרע׳; ושם ,הלכות קידושין ,עמ׳ :194׳והלכה כרבי מאיר ,מדאתקין שמואל בגיטא דשכיב
מרע ...אלא אמ׳ רבא אם לא מתי לא יהא גט אם מתי יהא גט אם לא מתי לא יהא גט ...אלמא הלכה כר׳
מאיר׳ .הפסיקה ודרך ביסוסה כבר מופיעות בשאילתות דרב אחאי ,פרשת מטות ,שאילתא קלח :׳ובעינן
עד דכפיל תנאיה דתנן רבי מאיר אומר כל תנאי שאינו כתנאי בני גד ובני ראובן אינו תנאי ...והלכתא כרבי
מאיר בתנאי דאתקין שמואל בגיטא דשכיב מרע אם לא מתי לא יהא גט ואם מתי יהא גט׳ .אפשר שהיה
לו לרשב״ח מקור נוסף לפסיקת ההלכה מפני שהוא מעתיק ב׳ספר הגירושין׳ את המשנה ובסופה כותב
בעברית :׳והלכה כר׳ מאיר׳ .דרכו של רשב״ח לכתוב את דבריו בערבית)השווה למשפט המופיע ב׳ספר
התנאים׳( ,וייתכן אפוא שהעתיק את המשנה עם פסיקת הלכה ממקור קדום אחר הכתוב עברית.