Page 221 - גנזי קדם ז
P. 221
דרישות צורניות של תנאי בגט :לשיטת רב שמואל בן חפני גאון 219
להרחיק עין הרע .מטרה זו אינה מ שפטית וממילא אין לייחס לפתיח משפטי .לא
מ צ א תי ת שובה זו ב ס פ רו ת ההלכה ו ה פר שנו ת 27.הר״ן בחידו שיו על א ת ר ה ס בי ר שהדג ש
הוא על ני סו ח ה תנ אי באופן ש מ שפט שלילה י ח תו ם א ת ה תנ אי ,וכתב '28:ד מ אי דבעינן הן
קודם ללאו כדי שלא יהא מ סיי ם דבריו בהן ,דבכי האי גוונא סבירא לן דבגמר דבריו אדם
נ תפס ונמצא מעשה קיים ו תנ אי בטל ...כיון שגמר בלאו סגי׳ .על pתמה ר׳ שלמה איגר
וכתב שאין תירו ץ זה הולם א ת לשון התל מוד :׳מה ה ת ם הן קוד ם ללאו ,אף כל'29.
ב׳ספר הגירושין׳ עסק רשב״ח בהסבר הסוגיה מ מסכ ת גיטין ,ואילו ב׳ספר ה תנ אי ם׳ בא
לסווג את הכללים .מ תיז pנדרש לדון במהות הק שר שבין הדרישה ל׳תנאי כפול׳ לדרי שת
הן קוד ם ללאו ,ו כ ^ ביני ה ם ,כדבריו ב ס פ ר ה תנ אי ם30:
׳הן קוד ם ללאו׳ והוא ק שור לאופן שלפניו הין קודם ללאו והו מתעלק ]באל[וצף אלדי
שהוא ׳תנאי כפול׳ )ואופן זה יימצא קבלה והו תנאי כפול)פ אנ ה יוגד בוגודה
כשהאופן ההוא נמצא וייעדר כאשר ההוא ויעדם בע]דמה[( 31ל אנ ה אד׳א כ׳מן אל שר ט
נעדר( .מפני שאם הוא נחשב כתנאי כזה ממא יגב אן יכון פיה תנאי כפול פאנה יוגד
ש צר ץ שיהיה בו תנאי כפול ,הרי שאופן בוגודה ויעדם בעדמה ואד׳א כאן אלשרט
זה יימצא כשהאופן ההוא נמצא וייעדר ממא לא יגב ד׳ל^ פיה לם יוגד פיה אגת מאע
כשההוא נעדר .ואם הוא יהיה תנאי אשר הין ולאו פלם יגב אן יגתמע או יק׳ הין קודם
אינו מ צר ל זאת ,לא יימצא בו צירוף של
הן ולאו ,ולא צ ר ץ לצרף או לומר הן קודם ללאו
ל ל א ו32.
אולי בגלל שבתחילת הסוגיה נחשב החשש מפורענות איבר הכרחי במשפט התנאי ,שהרי האפשרות :׳אם 27
מתי יהא גט ,ואם לא מתי לא יהא גט׳ ,נדחתה משום ׳לא מקדים איניש פורענותא לנפשיה׳ .בשלב זה שני
איברי המשפט נצרכים לפי דיני התנאים והדיון נסב על סדרם .רק בניסוחו של רבא הפך הפתיח ׳אם לא 28
29
מתי׳ לאיבר מיותר על פי דיני התנאים ,והוא נוסף מחשש עין הרע גךדא. 30
הרב חיים אהרון קאופמן)מהדיר( ,חידושי הר״ן על הש״ס ,מסכת גיטין ,ירושלים תש״ס ,עמ׳ שפ-שפא. 31
32
ראה פתרונו של ר׳ שלמה איגר)לעיל ,הערה ,(26ומה שכתב על כך ר׳ עקיבא איגר ,שם ,סימן טז.
ספר התנאים ,פרק ד.
נראה שקטע זה השתרבב בטעות מן המשפט שלאחריו.
לעניין תחולתו של ׳תנאי כפול׳ ,מתי נצרך ומתי אינו נצרך ,ראה להלן ,בפרק על פסיקת ההלכה.