Page 214 - גנזי קדם ז
P. 214

‫‪ 212‬יהודה צבי שטמפפר‬

‫מה התם הן קודם ללאו‪ ,‬אף כל הן קודם‬                ‫אף כל הן קודם ללאו לאפוקי הכא דלאו‬
     ‫ללאו‪ 12,‬ל א פו קי הכא דלאו קוד ם להן׳‪.‬‬                                             ‫קודם להן‬

‫וביאור דברי רבא הוא‪ ,‬שאם יאמר ׳לא‬                 ‫ושרח קול רבא הו אנה לו קאל לא יהא גט‬
‫יהא גט אם לא מתי׳ הרי אינו פסול רק‬                ‫אם לא מתי לם יכן דלך פאסדא מן אנה‬
‫בגלל שזה ׳מעשה קודם לתנוי׳ אלא הוא‬                ‫מעשה קודם לתנוי פקט בל הו איצ׳א פאסד‬
‫פסול מטעם אחר‪ ,‬שהוא ׳לאו קודם להן׳‪.‬‬               ‫מן וג׳ה אכר והו אנ ה יכון לאו קוד ם להן‬
‫וזה פסול מפני ש ה תנ אי התקף הוא שיהיה‬            ‫והדא פאסד לאן אל שרט אל צחיח הו אן‬
‫׳הן קודם ללאו׳‪ ,‬כמו ב תנ אי בני גד ובני‬           ‫יכון הן קודם ללאו מתל אל א שתרא ט לבני‬
‫ראובן‪ .‬הלוא תראה שהוא פתח באומרו‬                  ‫גד ובני ראו׳ אלא תרי אנה אבתדי בקו׳ אם‬
‫׳אם יעברו׳‪ ,‬אחר כך ׳ונ תת ם להם׳‪ ,‬וזה הוא‬         ‫יעברו ת ם ונ ת ת ם להם פהדא הו הן וקאל‬
‫׳הן׳‪ ,‬ו א מר ל א חר מכן ׳וא ם לא יעברו׳ וזהו‬      ‫בעדה ואם לא יעברו פהו לאו פקד אתצ׳ח‬
‫׳לאו׳‪ .‬ואכן הוברר המאמר בעניין הן קודם‬
                                                                        ‫אל קול בהן קודם ללאו‬
                                           ‫ללאו‪.‬‬
‫והבהיר זאת רבא בדבריו‪ :‬׳אלא אמר רבא‪:‬‬              ‫וחרר רבא דלך בקולה אלא א׳ רבא אם לא‬
‫אם לא מתי לא יהא גט‪ ,‬ואם מתי יהא גט‪,‬‬              ‫>מתי לא< יהא גט ואם מתי יהא גט ואם‬

                    ‫ואם לא מתי לא יהא גט׳‪.‬‬                                   ‫לא מתי לא יהא גט‬
‫ואם יאמר אדם‪ :‬אם פתח ואמר ׳אם לא‬                  ‫פאן קאל קאיל אדא אבתדי פקאל אם לא‬
‫מתי לא יהא גט׳ הרי שנעשה ׳לאו קודם‬                ‫מתי לא יהא גט פקד צאר לאו קודם להן‬
‫להן׳‪ ,‬ודבר זה הוא א שר שלל רבא‪ ,‬ואם‬               ‫והדא הו אלדי אנכרה רבא פכיף יצח דלך‬
‫כך כיצד יהיה תקף דבר זה? ייאמר לו‬                 ‫קיל לה אן אבתדאה בקולה אם לא מתי‬
‫שפתיחתו באומרו ׳אם לא מתי לא יהא גט׳‬              ‫לא יהא גט מלגא סאק ט לא יעתד בה ולא‬
‫בטלה ומבוטלת‪ ,‬ואין להתחשב בה‪ ,‬ואינה‬               ‫הו דאכל פי אל שרט ואנמא יקדם דלך‬
‫נכנסת בתנאי‪ ,‬ולא הקדים זאת אלא כדי‬                ‫עלי וגה אל ת טייר מן דכר אלמות לנפסה‬
‫שלא ל פ תו ח פה ל שטן‪ 13‬ב הזכר ת ה מוו ת‬          ‫ואנמא אלמעול פי דלך עלי קולה בעדה אם‬
‫על עצמו‪ .‬ואין סומכים בזה אלא על דבריו‬             ‫מתי יהא גט והו אבתדי אל שרט והו אל‬
‫אחרי זה‪ :‬׳אם מתי יהא גט׳‪ ,‬והוא ת חיל ת‬
                                                            ‫א תבא ת אלדי יג׳רי מג׳רי קולה הן‬
    ‫ה תנ אי והוא הקיום‪ ,‬שהוא כאומרו ׳הן׳‪.‬‬

‫כך גם בכ״י אוקספורד )‪ (Opp. 38‬של התלמוד בשינוי קל‪ :‬׳אף כל תנאי הין קודם ללאו׳‪ .‬זוהי כנראה‬               ‫‪12‬‬
‫הרחבה פרשנית‪ ,‬והיא אינה מצויה ברוב כתבי היד‪ .‬בדפוס )שונצינו ווילנה( מופיעות שתי המילים‬                  ‫‪13‬‬

                                                                                    ‫הראשונות‪ :‬׳אף כל׳‪.‬‬
‫במקור הערבי ׳אלתטייר׳‪ ,‬שמשמעותה המילולית היא קוסם המנחש רעות לפי מעוף הציפורים‪ ,‬ומשם‬

                                 ‫התפתחה המשמעות לכל אדם הרואה אות מבשר רע בדברים מסוימים‪.‬‬
   209   210   211   212   213   214   215   216   217   218   219