Page 66 - גנזי קדם ז
P. 66

‫‪ 64‬דותן ארד‬

‫באמצעות שני המנגנונים הללו הועבר הפיגור בתשלומים של הדייר מן התחום של ׳בין‬
‫אדם לחברו׳)גזל הכסף המגיע להקדש( לתחום של ׳בין אדם למקום׳‪ ,‬המאיים יותר על‬

                                 ‫הבריות)החומרה הן של הפרת שבועה הן של החרם(‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬השתמשו הגזברים גם באמצעי נוסף‪ .‬בנוסח השטר נכתב סעיף המתיר‬
‫לגזברים לפנות את צפי מנכס ההקדש אם יפגר בתשלומיו ׳על ידי גוים׳)שורה ‪,(12‬‬
‫כלומר‪ ,‬באמצעות הוצאת צו מבית הדין השרעי המורה לו לעזוב את הדירה‪ .‬סעיף זה‬
‫הוכנס להסכם באופן מפורש כדי למנוע טענה עתידית שהגזבר עובר בכך על איסור‬
‫הליכה לערכאות של גויים‪ .‬בנוסף לכך נקבע כי ׳כל מה שיפסיד על יציאתו בגוים׳)שם(‪,‬‬

                  ‫דהיינו הוצאות המשפט בבית הדין השרעי‪ ,‬ישלם התובע באופן מלא‪.‬‬

            ‫אוסף מוצרי‪ vii 32.1 ,‬ע״א‪217‬‬                                                               ‫‪.1‬‬
                                                                                                      ‫‪.2‬‬
‫בפנינו עדים חתו]מי[ מטה ]הו[דה סלימאן צפי שהוא חייב להקדש של‬                                          ‫‪.3‬‬
    ‫קהל המסתערב י״צ ]מא[ה וש]לו[שה ועשרים מאידי מצד שכירות‬                                            ‫‪.4‬‬
                                                                                                      ‫‪.5‬‬
‫העלייה ש]הוא[ ד]ר בה ע[תה והם זולת מה שחייב להקדש הנז׳ מקודם‬                                          ‫‪.6‬‬
      ‫לכן מצד שכירות העלייה הנז׳ ומעתה זקף עליו סלימאן הנז׳ סך‬                                        ‫‪.7‬‬
                                                                                                      ‫‪.8‬‬
 ‫המאה ושלש]ה[ ועשרים מאידי הנז׳ חוב גמור מעכשו ונתחייב לפרוע‬                                          ‫‪.9‬‬
           ‫לגזבר ההקדש הנז׳ בכל חד]ש ש[שה ע]שר[ מא]י[די לשבוע‬                                        ‫‪.10‬‬
                                                                                                     ‫‪.11‬‬
      ‫תשעה מאידי מהם ש]כי[רות הליואן שהוא דר בו שבעלייה ]ה[נז‬                                        ‫‪.12‬‬
  ‫]וש[בעה מאידי ינכם מהמאה ]וש[ל]ש[ה ועשרים מאידי הנז׳ והששה‬                                         ‫‪.13‬‬
                                                                                                     ‫‪.14‬‬
        ‫עש־ מאידי הנז׳ ]י[פרעם בכל שבוע א]רבעה[ מאידי מדי שבת‬                                        ‫‪.15‬‬
         ‫בשבתו ואם יעבר אי זה שבוע ולא יפרע בו ]ארבעה[ מאיד]י[‬                                       ‫‪.16‬‬
          ‫כנז׳ ינהוג עצמו בחרם עד שיצא מהעלייה הנז׳ ויוכ]ל[ ג]זבר[‬
         ‫ההקדש הנז׳ להוציאו על ידי גוים וכל מה שיפסיד על יציאתו‬

           ‫בגוים יפרענו לו בשלמות בלי עכוב וערעור כלל וקנינו מיד‬
       ‫סלימאן הנז׳ על כל זה קנין שלם מע]כש[יו מדעתו ומרצונו בלי‬
   ‫אונס כלל גם קבל עליו בשבועה ]ח[מורה בשי״ת לקיים כל הכ]תוב[‬
    ‫עליו לעיל בלי ערעור כלל והיה זה ביום שני ששה עשר יום לחדש‬

‫בעשרת ימי תשובה פחד קראהו ורעדה לרבי מאיר הנז׳]כר[ו׳)שו״ת מהרשל״ם ]לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,[208‬חושן‬             ‫‪217‬‬
                                                                            ‫משפט‪ ,‬סי׳ קמד‪ ,‬קד ע״א(‪.‬‬

                                      ‫]א[‪ :‬השלמת אות קרועה או דהויה; א‪ :‬אות שקריאתה מסופקת‪.‬‬
   61   62   63   64   65   66   67   68   69   70   71