Page 62 - גנזי קדם ז

‫‪ 60‬דותן ארד‬

‫שיש לזהות את ׳חכס עטייה׳‪ ,‬גבאי בית הכנסת)׳ג׳אבי כניס׳( שנזכר בדפי הפנקס בשנת‬
‫ש״ס‪ 205,‬עם ר׳ משה עטייה‪ ,‬החכם הקהירי המוכר‪ .‬ר״מ עטייה שימש אפוא לפרנסתו‬
‫גבאי בית הכנסת המוסתערבי בקהיר‪ .‬השימוש במונח הערבי ׳ג׳אבי׳ מעיד כי מתוקף‬
‫תפקידו היה צריך לגבות את כספי הנדרים והנדבות של מתפללי בית הכנסת‪ .‬תפקיד זה‬
‫מעצם טיבו נמסר בדרך כלל לאנשים מהימנים ובעלי מעלה שזכו לאמון הציבור‪ .‬חכם‬
‫עטייה נפטר בירושלים לא יאוחר משנת שע״ו‪ 206.‬מקור הכנסה אחר של חכמים‬
‫מוסתערבים היה מקצוע הרפואה‪ .‬לצד החכמים לבית סכנדרי‪ ,‬שהיו כאמור גם רופאים‪,‬‬
‫עסקו ברפואה חכמים נוספים בקהל‪ 207.‬כך נזכר למשל ביחס לראש הקהל המוסתערבי‪,‬‬
‫ר׳ עובדיה כהנא‪ .‬אחר מותו המשיכה אלמנתו לקבל תמיכה מקופת ההקדש‪ .‬בכסלו שנ״ו‬
‫כתב הגזבר כי סך מסוים הועבר ל׳אלמנת חכם‪ 208‬הרופה]![‪ 209‬עובדיה כאהנה ז׳ל׳‪210.‬‬

‫ראו לעיל‪ ,‬ליד העוה ‪.105‬‬ ‫‪205‬‬
‫שו״ת ־״מ גאויזון)לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,(43‬עמ׳ ‪ .86‬שוחטמן ציין את אזכורו של ־״מ עטייה בכ״י ניו־יורק‪ENA ,‬‬ ‫‪206‬‬
‫‪) NS 1.57‬שם‪ ,‬הערה ‪ ,(455‬אך לא קשר בין דף זה לבין דף אחר מפנקס ההקדש באוסף אדלר בניו יורק‬ ‫‪207‬‬
‫)‪ ,(ENA 2917.3‬הנזכר אצלו במקומות אחרים)למשל שם‪ ,‬עמ׳ ‪ ,70‬הערה ‪ ,163‬ושם בטעות‪,(2917.4 :‬‬
‫ואף לא עמד על טיבן של תעודות אלה ומשמעותן‪ .‬דפי פנקס ההקדש השמורים בקמברידג׳ אינם נזכרים‬ ‫‪208‬‬

‫כלל אצל שוחטמן‪.‬‬
‫על ריבוי הרופאים בקהילה היהודית המוסתערבית בקהיר בתקופה הממלוכית מעיד למשל מכתבו של‬
‫ר׳ ]יוסף ב״ר[ אליעזר מירושלים לידידו במצרים‪ ,‬כנראה משנת ‪ ;T-S 16.46) 1380‬נדפס אצל אסף ]לעיל‪,‬‬
‫הערה ‪ ,[17‬עמ׳ ‪ ;194-190‬ושוב אצל א׳ דוד‪ ,‬שאלו שלום ירושלים‪ :‬אסופת איגרות עבריות בעניינה‬
‫של קהילת ירושלים ויהודיה בתקופה הממלוכית‪ ,‬תל אביב תשס״ג‪ ,‬עמ׳ ‪ .(54-49‬הנמען מתבקש לדרוש‬
‫בשלום שני רופאים הנזכרים בשמם‪ ,‬׳]ובש[לום שאר הרופאים׳)אסף‪ ,‬שם‪ ,‬עמ׳ ‪ .(193‬על רופאים יהודים‬
‫במצרים בראשית התקופה העות׳מאנית ראו למשל‪ :‬א׳ בשן‪ ,‬׳חיי הכלכלה במאות ה־‪ - 16‬ה־‪18‬׳‪ ,‬תולדות‬
‫יהודי מצרים בתקופה העות׳מאנית )‪ , ( 1914-1517‬בעריכת י״מ לנדאו‪ ,‬ירושלים תשמ״ח‪ ,‬עמ׳ ‪.107-105‬‬
‫רופאים יהודים רבים נזכרים בחיבור של גילדת הרופאים והגלבים)׳טריקה אלדנוניה׳( שהתחבר במצרים‬
‫בסוף המאה השש עשרה או בתחילת המאה השבע עשרה‪ .‬בחיבור נאמר שבשורות הגילדה היו גם יהודים‬
‫)ג׳ בר‪ ,‬׳שירה אנטי־יהודית במצרים העות׳מאנית׳‪ ,‬פעמים‪] 16 ,‬תשמ״ג[‪ ,‬עמ׳ ‪ .(27‬על רופאים יהודים‬
‫בכלל בארצות האסלאם בימי הביניים ראו למשל‪M. Meyerhof, ‘Mediaeval Jewish Physicians :‬‬

‫‪in the Near East, from Arabic Sources’, Isis, 28 (1938), pp. 432-460‬‬
‫נראה לי ש׳אלמנת חכם׳ כאן הוא צירוף ששימש תואר קבוע בלשון התקופה לאלמנות של אישים‬
‫משכבת החכמים‪ .‬ראו למשל מה שנאמר לאלמנת ו׳ בנימין אשכנזי‪ :‬׳למה תנשאי והרי את אלמנת‬
‫חכם לא תמצא שוה לו וכלי שנשתמש בו קודש איך ישתמש בו חול׳)ר׳ שמואל די מדינה‪ ,‬שאלות‬
‫ותשובות‪ ,‬שאלוניקי שנ״ד‪-‬שנ״ו‪ ,‬יורה דעה‪ ,‬סי׳ קה; וראו‪ :‬בבלי‪ ,‬בבא מציעא פד ע״ב(‪ .‬על אלמנות‬
‫חכמים במאה השש עשרה והדאגה לפרנסתן ראו במקורות הבאים‪ :‬מכתב מר׳ יוסף קארו אל גביר‬
‫במצרים‪ ,‬שבו הוא מבקש ממנו לתמוך בג׳מילה אלמנת ו׳ שלמה סיויליו )‪ ;T-S 13 J 24.28‬פורסם‬
‫אצל אסף ]לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,[17‬עמ׳ ‪ ;(257‬מעשה בית דין העוסק בפירעון כתובת אסתר‪ ,‬אלמנת ו׳‬
‫משה קאשטוו‪ ,‬מחכמי ירושלים )כ״י אוקספורד‪• ,‬ודלי ‪ ;Heb. e 97.57‬פורסם אצל א׳ דוד‪ ,‬׳עוד‬
‫לתולדותיו של ר׳ משה קאשטרו ‪ -‬מחכמי ירושלים במאה הט״ז לאור מסמך מן הגניזה׳‪ ,‬תעודה‪,‬‬