Page 65 - גנזי קדם ז
P. 65
הקהל כגוף כלכלי :הקדש המוסתערבים בקהיר לאור תעודות מן הגניזה 63
נספח א
שטר חוב להקדש קהל המוסתערבים בקהיר,
שב״ד )(1564
שטר זה עוסק בפשרה בין גזברי ההקדש של הקהל המוסתערבי ובין סלימאן צפי ,אחד
הדיירים בבתי ההקדש ,על פריסת חובותיו לקופת ההקדש .על השטר חתומים שני עדים,
עובדיה חזן ודוד חניך .אין לדעת אם היו אלה גזברי ההקדש או אישים אחרים בקהל
ששימשו עדים להתחייבותו של צפי' .דוד חוניך׳ גם נזכר ברישומי הגזבר משנת שמ״ח
ומשנת שס״ד5.ו2
סכום השכירות של צפי נקבע לתשעה מאידי לחודש .בנוסף לדמי שכירותו ,מוטל
היה על צפי לפרוע חוב קודם להקדש בסך מאה עשרים ושלושה מאידי .גזברי ההקדש
פרסו לו את החוב על פני כשבעה חודשים וחצי .הוסכם כי בכל חודש ישלם צפי שישה
עשר מאידי :תשעה מתוכם דמי שכירות ושבעה לפירעון חובו .הסכום החודשי ,כך נקבע,
ישולם בתשלום שבועי של ארבעה מאידי.
כדרך ללחוץ על צפי לעמוד בהתחייבותו הפעילו הגזברים שלושה מנגנוני איום.
הראשון היה הטלת חרם על צפי אם לא ישלם במועד)שורה .(11תוקפו של החרם יפוג
רק אם יעזוב את הדירה .למעשה מדובר כאן באיום חלול מתוכן שערכו רטורי בלבד ,שכן
אין מדובר בנידויו בידי כל בני הקהילה אלא בחרם שנוהג האדם על עצמו ללא פיקוח
חיצוני .המשמעות העיקרית של האיום הזה איננה חברתית אלא סקרלית .משמעה כי
חלה על האדם הקטגוריה הלשונית של ׳מנודה׳ או ׳מוחרם׳ .בתודעת בני הזמן היה החרם
הארצי כמין בבואה של החרם של מעלה ,ועל כן היה בו כדי להטיל אימה על המוחרם216.
סנקציה יעילה יותר הייתה השבעתו של צפי ב׳שבועה חמורה׳ לקיים את ההסכם.
הוא נזכר בשנת שמ״ח ביחס לתשלום 13פצ׳ה שהעביר סעיד אלג׳באלי לידי חכם הקהל)׳מן סעיד 215
ג׳באלי ליד אלחכם נר״ו פצה יג מן גהת)=מחשבון( ר׳ דוד חוניו; ,(ENA NS 1.57,2rובשנת שס״ד 216
כנוכח בעת הטיפול בירושת יוסף עדני ) .(ENA NS 29.11א׳ דוד פענח את חתימתו של דוד חניך בשטר
באוסף מוצרי הנדפס להלן באופן שגוי וראה בו אדם אשכנזי)דוד ,בין אשכנז למזרח ]לעיל ,הערה ,[196
עמ׳ ,312הערה .(18
אנו מוצאים במקורות מן התקופה כי אנשים שהוטל עליהם נידוי פחדו מאוד מתוצאותיו .בקהל פליבנה
) ,Plevenבולגריה( איימו אנשים מן הקהל להחרים את הפרנס מאיר ארואטי אם לא ישלם מכיסו את
הכספים שהופקדו בידו עבור תשלום המסים ואבדו בשרפה .האיום בחרם עורר פחד בלב הפרנס :׳קמו
עליו אנשים מהק״ק)=מהקהל קדוש( הנזכר שישלם המעות ואם לא שיחרימוהו ...ובהיו׳]ת[ שהי׳]ה[ זה