Page 141 - קוך להעלאה לאתר
P. 141
אימפריה ,אליטות ומפגשים בין-תרבותיים בדרום-מערב כנען 139
יותר ,במהלך המאה האחת עשרה לפסה"נ ,ובנסיבות שאינן ברורות הם השתלטו
על מוקדי הכוח בדרום-מערב כנען ,ואף הקנו את שמם ואת זהותם לאוכלוסייה
שבה שלטו .בכל אותה העת שמרה האוכלוסייה במזרח השפלה — בתל בית שמש
ובעמקים המזרחיים — על תרבותה המסורתית .עם זאת התקיים כנראה דיאלוג
מתמשך עם התרבות שהתגבשה בתל מקנה וסביבתו ,והתקיימו קשרי מסחר בין
הקבוצות השונות .באגן הירקון ניכרת המשכיות בתרבות החומרית המקומית,
ושרידי המרכז החדש שהוקם בתל קסילה מעידים על קשרי מסחר ועל דיאלוג
תרבותי עם תל מקנה וסביבתו (למשל כלי החרס בסגנון הדו-גוני וצלמיות
הפולחן) ,עם צפון מישור החוף של ארץ-ישראל ועם קפריסין.
***
הדיון בספר זה הדגיש את תפקידה הפעיל של האוכלוסייה המקומית ,ובעיקר של
האליטות המקומיות ,באירועים שעיצבו את פני המחצית השנייה של האלף השני
לפסה"נ .בתקופת השלטון המצרי השפיעו האליטות המקומיות במידת מה על
גיבוש המדיניות של האימפריה השלטת ועל בחירתה להעדיף שלטון הגמוני על פני
חלופות אחרות ,כמו סיפוח הארץ לשלטון ישיר .אליטות אלה הכילו את האימפריה
בזהותן החברתית ,אימצו סממנים תרבותיים מצריים והפכו אותם למקומיים.
בתקופה הבתר-מצרית הן עיצבו את המערך הפוליטי והחברתי ,חלקן תוך
כדי הדגשת המורשת האימפריאלית ,וחלקן תוך כדי אימוצה של זהות חדשה
המנותקת מאותה המורשת .בתהליך הזה הן שילבו מאפיינים תרבותיים חדשים,
ייתכן שבתיווך מהגרים ,ובכל המקרים הן התאימו את החידושים הללו לנורמות
החברתיות המקובלות בתרבותן .מסקנות אלה אינן מבטלות את חשיבותם של
גורמים 'חיצוניים' בעיצוב המאורעות ההיסטוריים ,אלא מדגישות את הדיאלוג
המתמיד בין המהגרים לבין האוכלוסייה המקומית ,ואת תפקידם של במפגשים
הבין-תרבותיים.