Page 141 - קוך להעלאה לאתר
P. 141

‫אימפריה‪ ,‬אליטות ומפגשים בין‪-‬תרבותיים בדרום‪-‬מערב כנען  ‪139‬‬

‫יותר‪ ,‬במהלך המאה האחת עשרה לפסה"נ‪ ,‬ובנסיבות שאינן ברורות הם השתלטו‬
‫על מוקדי הכוח בדרום‪-‬מערב כנען‪ ,‬ואף הקנו את שמם ואת זהותם לאוכלוסייה‬
‫שבה שלטו‪ .‬בכל אותה העת שמרה האוכלוסייה במזרח השפלה — בתל בית שמש‬
‫ובעמקים המזרחיים — על תרבותה המסורתית‪ .‬עם זאת התקיים כנראה דיאלוג‬
‫מתמשך עם התרבות שהתגבשה בתל מקנה וסביבתו‪ ,‬והתקיימו קשרי מסחר בין‬
‫הקבוצות השונות‪ .‬באגן הירקון ניכרת המשכיות בתרבות החומרית המקומית‪,‬‬
‫ושרידי המרכז החדש שהוקם בתל קסילה מעידים על קשרי מסחר ועל דיאלוג‬
‫תרבותי עם תל מקנה וסביבתו (למשל כלי החרס בסגנון הדו‪-‬גוני וצלמיות‬

                     ‫הפולחן)‪ ,‬עם צפון מישור החוף של ארץ‪-‬ישראל ועם קפריסין‪.‬‬

                                         ‫***‬

‫הדיון בספר זה הדגיש את תפקידה הפעיל של האוכלוסייה המקומית‪ ,‬ובעיקר של‬
‫האליטות המקומיות‪ ,‬באירועים שעיצבו את פני המחצית השנייה של האלף השני‬
‫לפסה"נ‪ .‬בתקופת השלטון המצרי השפיעו האליטות המקומיות במידת מה על‬
‫גיבוש המדיניות של האימפריה השלטת ועל בחירתה להעדיף שלטון הגמוני על פני‬
‫חלופות אחרות‪ ,‬כמו סיפוח הארץ לשלטון ישיר‪ .‬אליטות אלה הכילו את האימפריה‬

      ‫בזהותן החברתית‪ ,‬אימצו סממנים תרבותיים מצריים והפכו אותם למקומיים‪.‬‬
‫בתקופה הבתר‪-‬מצרית הן עיצבו את המערך הפוליטי והחברתי‪ ,‬חלקן תוך‬
‫כדי הדגשת המורשת האימפריאלית‪ ,‬וחלקן תוך כדי אימוצה של זהות חדשה‬
‫המנותקת מאותה המורשת‪ .‬בתהליך הזה הן שילבו מאפיינים תרבותיים חדשים‪,‬‬
‫ייתכן שבתיווך מהגרים‪ ,‬ובכל המקרים הן התאימו את החידושים הללו לנורמות‬
‫החברתיות המקובלות בתרבותן‪ .‬מסקנות אלה אינן מבטלות את חשיבותם של‬
‫גורמים 'חיצוניים' בעיצוב המאורעות ההיסטוריים‪ ,‬אלא מדגישות את הדיאלוג‬
‫המתמיד בין המהגרים לבין האוכלוסייה המקומית‪ ,‬ואת תפקידם של במפגשים‬

                                                                     ‫הבין‪-‬תרבותיים‪.‬‬
   136   137   138   139   140   141   142   143   144   145   146