Page 136 - קוך להעלאה לאתר
P. 136
134פרק ה
האיל) ,שנמצאו בשכבות יישוב ובקברים מתקופת הברונזה המאוחרת ברחבי
הארץ ,ובעיקר בדרום-מערבה ,ממחישים את חשיבותו של האל ופולחנו בתקופת
השלטון המצרי 22.ייתכן גם שיש בכך לחזק את ההשערה בדבר קיומו של מקדש
לאמון-רע בעזה .לפיכך ההמשכיות באיקונוגרפיה של אמון-רע בתקופת הברזל ,1
בניתוק מהאיקונוגרפיה שרווחה במצרים באותה התקופה ,מעידה על ההמשכיות
בחשיבותו של פולחנו בדרום-מערב כנען גם לאחר נסיגת השלטון המצרי מהארץ.
חקר האיקונוגרפיה הכנענית בתקופת הברזל 1חושף אפוא לא רק את
ההמשכיות בסמלים ובמוטיבים שהחלו את דרכם בארץ בתקופת השלטון המצרי,
כי אם צופן בחובו עדות למורשת התרבותית של האימפריה המצרית ולדרכי
אימוצה בקרב האוכלוסייה המקומית .זאת ועוד ,אם אכן היה מקדש לאמון-רע
בעזה ואם הוא אכן המשיך להתקיים לאחר נסיגת השלטון המצרי ,אזי יש לכך
השלכות בתחום המסקנות בדבר יציבות המערכת שהקימו המצרים בדרום-מערב
כנען וההמשכיות בקיומה מאות שנים לאחר שבטל השלטון המצרי במרחב הזה.
.4סיכום
מוטיבים מצריים הופיעו בכנען במהלך תקופת השלטון המצרי ,ואלה הפכו לחלק
מהמכלול האיקונוגרפי הכנעני .רובן המוחלט של הסצנות קשור לאלים מצריים או
כנענים/מצריים ,ורובן עברו התאמות למסורות המקומיות .הפולחן הכנעני של אלים
אלה מתועד במאה השתים עשרה לפסה"נ במקורות הכתובים ובממצא הארכאולוגי.
לפיכך סצנות אלה מעידות לדעתי על המשכיות בפולחן האלים הללו גם לאחר
נסיגת מצרים מכנען .לסצנות הקשורות לפולחן אמון-רע יש המשמעות הרבה ביותר
לשחזור ההיבט ההיסטורי-התרבותי של התקופה הבתר-מצרית בדרום-מערב כנען.
2 2קל ,הקדמה ,עמ' ;243–242שרר ,האיקונוגרפיה ג ,עמ' .156
