Page 135 - קוך להעלאה לאתר
P. 135
פרשנות כנענית לאיקונוגרפיה מצרית 133
.3דיון :איקונוגרפיה מצרית בעין המתבונן הכנעני
התחקות אחר מקורו של המכלול התמונתי ששימש בכנען בתקופת הברזל 1הצביעה
על זיקתו הברורה לאיקונוגרפיה המצרית המלכותית מימי השושלות הי"ט-כ'.
שמונה מעשר הסצנות שנדונו בפרק זה ,ובכלל זה שמו של אמון-רע ,הן המשך של
מסורות מצריות .שתי הסצנות הנוספות — האריה הצועד והשור והעקרב — הן המשך
של מסורות מקומיות בשילוב מוטיבים מצריים .שלוש מהסצנות המצריות במקורן
תורגמו והותאמו למכלול הכנעני — סצנת המרכבה ,האלה והסוס ,והדמויות האנושיות
האוחזות ידיים .לפיכך חמש מעשר הסצנות משקפות מסורות כנעניות ,כהתפתחות
ישירה מתקופת הברונזה המאוחרת ,או כתרגום מקומי של מסורות מצריות.
החשיפה לסמלים המצריים ואימוצם כבר בתקופת השלטון המצרי הם אחד
הביטויים להשפעה המצרית על התושבים המקומיים ולאופן שהאליטה המקומית
הבינה את הסמלים והתאימה אותם לתרבותה שלה .בחינה של אימוץ המוטיבים
המצריים מעידה על התהליך המורכב שהיה כרוך בהתאמתם למסורות המקומיות.
שלוש הסצנות שתורגמו (המרכבה ,האלה הרוכבת והדמויות האוחזות ידיים)
משקפות כיצד מוטיבים מצריים 'נשלפו' מהקשרם התרבותי והותאמו לכללים
הכנעניים .משמע ,אין זו רק העתקה של הסמל עצמו ,אלא אימוץ בררני של
המטען התרבותי הנלווה אליו ,או אף דחייתו של מטען זה והקניית משמעות
חדשה שתתאים לנורמות ולטעם של החברה המאמצת .תהליכי האימוץ ,ההתאמה
והדחייה הללו משקפים את המנעד הרחב של האינטראקציה בין המצרים לכנענים,
ואת אופן התגובה הכנענית להשפעה המצרית .וכך מוטיבים אחדים אומצו במלואם
והשינוי היה צורני בלבד ,בעוד אחרים רוקנו מתוכנם המקורי ונותרו כמו קליפה,
שלתוכה נוצקה משמעות חדשה ,למשל החיה המקורננת המנתרת מעל המרכבה.
היבט אחר במכלול התמונתי של תקופת הברזל 1הוא ההמשך במסורות
הצורניות של האלים בדרום-מערב הארץ ,שכבר החלו בתקופת השלטון המצרי:
אמון-רע (הסצנות ובהן שמו ,האריה ושמו של האל ,ואולי גם הדמויות האוחזות
ידיים) ,בעל-סת' (המתואר עומד עם צמד שרפים) ,והאלה הרוכבת על הסוס
(עשתורת?) .ועוד יש לציין את ההמשכיות המפתיעה באיקונוגרפיה של אמון-רע
בכנען ,השונה בתכליתה מהסגנון ומהמגוון של המוטיבים שנהגו במצרים בימי
השושלת הכ"א21.
הרקע למכלול התמונתי של אמון-רע בדרום-מערב כנען במהלך תקופת
הברזל 2–1א נעוץ אפוא במסורות מתקופת הברונזה המאוחרת .עשרות הפריטים
הנושאים את שמו של אמון-רע והסמלים הנלווים אליו (כמו הספינקס בעל ראש
2 1בתקופה זו רווח במצרים הסגנון המשלב דמויות ,חיות וחפצים דוממים לכדי ישויות
היברידיות .ראו ניבינסקי ,האיקונוגרפיה.
