Page 138 - קוך להעלאה לאתר

‫‪ 136‬סיכום‬

‫לאוכלוסייה המקומית הואצה בעשורים שלאחר מסעות תחותמס ג'‪ ,‬בין שהייתה‬
‫מדיניות מצרית מכוונת מראש (אך זו ידועה בעיקר לגבי הערים בחוף הלבנון‬
‫וקשה להסיק ממנה מסקנות על דרום‪-‬מערב כנען) ובין שנבעה מגורמים נסתרים‬
‫מאתנו‪ ,‬שהניעו את האליטה המקומית לחבור למוקדי הכוח הללו‪ .‬בהמשך לכך‬
‫הצעתי‪ ,‬שהביקוש הגובר והולך לתוצרת חקלאית במרכזים האימפריאליים והסחר‬
‫בינם לבין האליטות המקומיות‪ ,‬שסיפקו את התוצרת‪ ,‬היה גורם עיקרי לקשרים‪.‬‬
‫אלה התחזקו ככל שחלפו השנים וגרמו להתבססות האליטות המקומיות במרכזיהן‬
‫ולהתבססות המרכזים האימפריאליים השכנים‪ .‬העדויות העיקריות לכך הן צבירת‬
‫העושר בכמה אתרים בכנען‪ ,‬העלייה במספרם של המקורות המצריים המזכירים‬
‫יישובים כנעניים‪ ,‬והופעתם ההולכת וגוברת של כנענים ברשומות המנהל המצרי‬
‫המעידות על השתלבותם במערך האימפריאלי — מסגרת כלכלית וצבאית שמרכזה‬

‫בחצר המלוכה המצרית‪.‬‬
‫המידע הרב המצוי בתכתובת אל‪-‬עמרנה משקף את טיבם של היחסים בין חצר‬
‫המלוכה לאליטות המקומיות כמאה שנה לאחר ההתבססות המצרית לאורך החוף‪.‬‬
‫הדיון במכתבי אל‪-‬עמרנה והעדויות הארכאולוגיות להימצאותן של האליטות‬
‫המקומיות הצביעו על קיומם של שבעה מרכזים מקומיים בדרום‪-‬מערב הארץ‬
‫בתקופת הברונזה המאוחרת ‪2‬א‪ ,‬ואלה הם (מצפון לדרום)‪ :‬מחוז‪/‬יבנה ים‪ ,‬גזר‪ ,‬תל‬
‫בית שמש‪ ,‬גת‪ ,‬אשקלון‪ ,‬לכיש וירזה‪/‬תל הרור‪ .‬קיומו של מרכז מקומי נוסף‪ ,‬בדרום‬
‫עמק התלם‪ ,‬אפשרי‪ ,‬אך לא ניתן לאישוש‪ .‬תוכנם של מכתבי אל‪-‬עמרנה משקף‬
‫את חלקן הפעיל של האליטות המקומיות בהרחבת המסגרת האימפריאלית בכנען‪.‬‬
‫השליטים המקומיים הדגישו במכתביהם שוב ושוב את שייכותם לאימפריה‪ ,‬את‬
‫שירותם במערכת האימפריאלית ואת מסירותם למלך מצרים‪ ,‬לרוב כדי לזכות‬
‫בהגנת מצרים במאבקם בשכניהם‪-‬יריביהם‪ .‬צעדי האליטות המקומיות בכנען‬
‫ניתנות להתפרש ככניעה לשלטונו ולסמכותו של מלך מצרים‪ ,‬אך נוסף על כך יש‬
‫להדגיש את היתרונות שהן השיגו מהשתלבותן במערכת האימפריאלית‪ ,‬ובכלל זה‬
‫את ביסוס שלטונן‪ ,‬הרחבת הקשרים שלהן עם מרכזים אחרים ושילובן במערכת‬

‫כלכלית רחבה יותר‪.‬‬
‫דוגמה אפשרית נוספת לחלקן הפעיל של האליטות המקומיות בדרום‪-‬מערב‬
‫כנען בגיבוש המסגרת האימפריאלית בימי השושלת הי"ח היא אימוצו של הפולחן‬
‫המצרי המלכותי בקרב תושבי לכיש‪ .‬ניתוח הנתונים ממקדש החפיר בלכיש הראה‬
‫שהפולחן במקום הוקדש לאלה‪ ,‬שבתקופת הברונזה המאוחרת ‪2‬א שילבה בדמותה‬
‫מוטיבים מפולחן חתחור — ואלה זו הייתה ביטוי להאלהתה של תיי‪ ,‬רעייתו של‬
‫אמנחותפ ג'‪ .‬פולחן האלה בלכיש היה חלק מפולחן הזוג המלכותי בעשור האחרון‬
‫למלכותו של אמנחותפ ג'‪ ,‬פולחן שחולל תמורה דתית ניכרת ברחבי האימפריה‬
‫המצרית‪ .‬התמיכה המלכותית בהקמת המקדש בלכיש נועדה להגביר את נאמנות‬