Page 54 - קוך להעלאה לאתר

‫‪ 52‬פרק א‬

‫ברמת בנימין (על חשבון עמק איילון?) ובמרחב שבין ירושלים לחברון‪ .‬מנגד‪,‬‬
‫הפעילות במישור חוף פלשת נותרה באותו היקף מתקופת הברונזה התיכונה ‪ 2‬ועד‬
‫תקופת הברזל ‪ ,1‬בעוד בחבל הבשור היא צמחה כבר בתקופת הברזל ‪ .1‬התהליכים‬
‫בשפלה היו שונים‪ ,‬עם יציבות בהיקף הפעילות במעבר מתקופת הברונזה התיכונה‬

‫‪ 2‬לתקופת הברונזה המאוחרת ‪ ,2‬ודעיכה משמעותית בתקופת הברזל ‪.1‬‬
‫אפשר אפוא להצביע על ירידה בהיקף הפעילות באזורים השונים לאורך ציר‬
‫הזמן‪ .‬יתכן שהיא משקפת את הירידה במעמדו של המרכז האזורי (כמו במקרה‬
‫של תל אפק או תל לכיש)‪ ,‬ואפשר גם שאזורים מסוימים ניטשו באופן זמני‪.‬‬
‫אבל כאמור‪ ,‬רק באזורים בודדים יש פער מהותי במניין האתרים‪ ,‬וגם בהם נמנו‬
‫נקודות סקר אקראיות‪ .‬סביר לשער ששטחים אלה לא שממו לחלוטין‪ ,‬אלא הפכו‬
‫לנחלתן של קבוצות פסטורליות‪ ,‬תופעה המתועדת היטב מהתקופה העות'מאנית‪,‬‬
‫שבה שטחים נרחבים מדרום‪-‬מערב הארץ היו מיושבים בדלילות ושימשו בעיקר‬
‫למרעה‪ 79.‬על כל פנים‪ ,‬הירידה של אזור אחד יכולה להיטיב עם אזור אחר משום‬
‫העדר תחרות ומשום הגירה מאזור אחד למשנהו‪ 80.‬לפיכך ניתן לשחזר תהליכים‬
‫דמויי מטוטלת בהעתקת הפעילות האנושית מאזור אחד למשנהו‪ :‬עמק איילון‬
‫ורמת בנימין‪ ,‬מערב הרי חברון והשפלה‪ ,‬השפלה וחבל הבשור‪ ,‬ובמידה פחותה גם‬

‫אגן הירקון ואגן איילון התחתי‪.‬‬

‫טבלה ‪ :5‬מספר האתרים לתקופותיהם לפי אזורים‬

‫ברזל ‪2‬‬ ‫ברזל ‪1‬‬ ‫ברונזה‬ ‫ברונזה‬ ‫אזור‬
‫מאוחרת‬ ‫תיכונה‬
‫‪62‬‬
‫‪124‬‬ ‫‪65 15 24‬‬ ‫הבשור‬
‫‪42‬‬
‫‪138‬‬ ‫‪29 19 60‬‬ ‫ירקון‬
‫‪210‬‬
‫‪52‬‬ ‫‪25 1 6‬‬ ‫מערב הר אפרים‬
‫‪50‬‬
‫‪48‬‬ ‫‪38 38 45‬‬ ‫מישור חוף פלשת‬
‫‪13‬‬
‫‪739‬‬ ‫‪17 46 61‬‬ ‫השפלה‬

‫עמק איילון ומערב הרי בית אל ‪15 18 34‬‬

‫‪026‬‬ ‫מערב הרי ירושלים‬

‫צפון‪-‬מערב הרי חברון ‪12 4 15‬‬

‫דרום‪-‬מערב הרי חברון ‪3 5 5‬‬

‫‪204 148 256‬‬ ‫סך הכול‬

‫‪ 79‬גרוסמן‪ ,‬הכפר הערבי‪ ,‬עמ' ‪.203–201‬‬
‫‪ 80‬קוולווסקי‪ ,‬מחקר אזורי‪ ,‬עמ' ‪ ,236‬עם ספרות קודמת‪.‬‬