Page 57 - קוך להעלאה לאתר
P. 57
דגם היישוב 55
היישוב בתקופה הרומית באזור העמּוק (מישור אנטיוכיה) ,שנבעה ,ככל הנראה,
משינויים במסורות הבעלות על הקרקעות — ממערכת היררכית בשליטת השלטון
המרכזי ,המתועדת בארכיון אללח' מתקופת הברונזה המאוחרת ,למערכת
מופרטת ,המתוארת במקורות כתובים מהתקופה הרומית באנטיוכיה ,שאפשרה
התיישבות מבוזרת ברחבי העמוק 89.מקרה מבחן אחר הוא דגם היישוב בארץ-
ישראל בתקופה העות׳מנאית (הדומה במשכה לתקופת הברזל ,)2שהשתנה לא
אחת מסיבות מגוונות :כפריים נטשו את בתיהם הקודמים ונדדו לגבעות סמוכות
ולאזורים מרוחקים משום הרצון להתקרב למקורות מים או לשדות פוריים; בשל
ההזדמנויות הכלכליות של מרכז עירוני צומח; ניסיון להתחמק מתשלומי מסים;
יריבויות עם כפרים אחרים; בעקבות פשיטות לצורכי שוד; עקב בעיות סביבתיות,
כמו היווצרות ביצות ,ועוד90.
לסיכום ,הנתונים שהצגתי מחייבים דיון מפורט בתהליכים היישוביים בשפלה
בתקופת הברזל 2א .דיונים אלה צריכים לכלול קודם לכול את הנתונים מהחפירות
הרבות ,נתונים שיאפשרו השוואה של התרבות החומרית מאתרי השפלה לאתרים
קרובים ורחוקים .צירוף הנתונים הארכאולוגיים עם שיקולים אנתרופולוגיים,
אתנולוגיים וסביבתיים צריך לשמש תשתית שעליה יתבסס גם השחזור ההיסטורי.
.6סיכום
הדיון בפרק זה העלה כמה היבטים בדגם היישוב בדרום-מערב כנען מתקופת
הברונזה התיכונה 2ועד תקופת הברזל 2א:
.1המרכזים המקומיים הוקמו פעם אחר פעם באותם האתרים .אפשר שתושביהם
הקודמים שבו אליהם לאחר החורבן והקימו מחדש את בתיהם ,ואפשר גם
שהאתרים נבחרו משום המסורות שנקשרו אליהם ונראותם בנוף ,שהיו ביטוי
מוחשי וסמלי למעמדם של בעליהם לעומת סביבתם.
.2התנודות בהיקף הפעילות האנושית מצביעות על יציבות ועל צמיחה בחבל
הבשור ,וכנראה גם במישור החוף .לעומת זאת אגן הירקון דעך בתקופת
הברונזה המאוחרת; עמק איילון דעך לאיטו בתקופת הברונזה המאוחרת
ובתקופת הברזל ,1והשפלה דעכה בתקופת הברזל .1בכל המקרים נראה
שהאוכלוסייה המקומית עקרה בחלקה לאזורים שכנים בשל מגוון סיבות ,בין
היתר משום חורבנם של המרכזים המקומיים ועלייתן של מערכות חברתיות
וכלכליות חדשות.
89קסנה ,תמורות ,עמ' .214–212
9 0גרוסמן ,הכפר הערבי.
