Page 60 - קוך להעלאה לאתר
P. 60
58פרק ב
הבכיר של בוניהם ,השימוש בפריטים עשויים מתכת ושנהב ,בחותמות ובקמעות
מיובאים ,בכלי חרס מיובאים ובחפצי יוקרה נוספים ,שלרוב לא הותירו אחריהם
שרידים ארכאולוגיים המתגלים בקלות (כמו בדים ,תבלינים ורהיטי עץ) ,ביטא את
יתרונותיה הכלכליים (ולפיכך גם החברתיים) של האליטה 5.איתורה של הנוכחות
המצרית באחדים ממרכזים אלה מבוסס על תפוצתם של מכלולי כלי החרס בסגנון
המצרי שיוצרו בכנען ,ומבנים ציבוריים בסגנון מצרי ,שבאמצעותם אפשר לשחזר
את נוכחותם הקבועה של המצרים באתרים מסוימים 6.אך לא כל כלי חרס מצרי
מעיד על נוכחות מצרים ,ועל כן יש לבחון את המכלול כולו (מגוון הטיפוסים
הקרמיים ומספר הכלים לעומת הכלים בסגנון המקומי).
שחזור המדרג הפוליטי במרחב נתון מבוסס ברובו על מקורות כתובים ,אף
שאלה התמקדו בעיקר ביחסים עם מצרים ולא ביישובים הקטנים שבכנען 7.יוצא
הדופן בין מקורות אלה הוא ארכיון אל-עמרנה והמידע העולה מהמכתבים על
המרכזים המקומיים ,האינטראקציה ביניהם והמגעים בין המרכזים לבין השלטון
המצרי בכנען.
להלן אסקור תחילה את הנתונים על קיומה של האליטה ומקום מושבה ,ואת
שאלת יחסיה עם האימפריה כפי שהם משתקפים במקורות המצריים .על רקע זה
אבחן את היחסים בין האימפריה והאליטה המקומית לאור הנתונים הארכאולוגיים
והמקורות הכתובים המעטים .השאלה העיקרית שתידון בחלק זה היא ,האם
התמורה שחלה ביחסי המרכזים המקומיים עם האימפריה השפיעה על המערכת
הכלכלית ועל הסדר החברתי שהתגבשו בפרק זמן ממושך והיו התשתית לקיומה
ומעמדה של האליטה? בחלק השני של הפרק אבחן את השאלה ,האם ניתוק
פתאומי מהמסגרת האימפריאלית השפיע גם על המסגרות המקומיות ,או שמא הן
הוסיפו להתקיים — בהתאמה מסוימת — גם בלעדיה.
לתפקידם החברתי של ביצורים ומפעלי בנייה ראו עוזיאל ,סוללות ,עם ספרות קודמת. 5
לפריטי המתכת ראו גולני ,התפתחות ,עמ' ;177–175שראט ,מסחר .על כלי החרס המיובאים
בתקופת הברונזה המאוחרת ראו יסעור-לנדאו ,יין נושן ,עמ' .180–172על שנהבי תקופת 6
הברונזה המאוחרת ראו בריאן ,אמנות ,עמ' ;79–47ליליקוויסט ,השימוש .על צריכת 7
חרפושיות וקמעות מצריים ראו בן-תור ,יחסי מצרים וכנען .לסחר בתבלינים ראו נמדר
ואחרים ,קינמון.
מרטין ,כלי חרס.
ראו לדוגמה את השחזור של החלוקה הפוליטית של כנען בתקופת השלטון המצרי אצל
סבג' ופלקונר ,הסקה .שחזור זה מבוסס על הנתונים הארכאולוגיים לבדם (עזה אינה נזכרת
במאמר כלל) ,אלא שהמחברים לא דנו בנתונים לגבי כל אתר (והפער ביישוב של אתרים
מסוימים) או בקשיים בהסתמכות על נתוני הסקרים הארכאולוגיים.
