Page 65 - קוך להעלאה לאתר
P. 65

‫המערך המדיני  ‪63‬‬

‫תבואה באזור שמסביב לעזה‪ ,‬אולי אף בניהולו של מקדש ששכן בה‪ ,‬במיטב‬
      ‫המסורת המצרית של הקדשת אחוזות חקלאיות לסבסוד הפעילות במקדש‪28.‬‬

‫נתונים אלה מעידים שהאחיזה המצרית בחבל הבשור התרחבה בהדרגה‬
‫במהלך תקופת השלטון המצרי בכנען‪ .‬תל אל‪-‬עג'ול ועזה היו בתחילה מעין‬
‫מובלעת מצרית לחופה של כנען‪ ,‬כשנקודת האחיזה המצרית הקרובה אליהן‬
‫הייתה רחוקה כ‪ 220-‬ק"מ מהן — בתל הבואה‪ ,‬בגבולה המזרחי של הדלתא‪29.‬‬
‫ייתכן שחשיבותה של עזה בתקופה זו הייתה נעוצה בשליטתה במעגנים ששימשו‬
‫בפעילות הימית של מלכי מצרים‪ 30.‬המקורות מימי השושלת הי"ח‪ ,‬ובעיקר‬
‫תכתובת אל‪-‬עמרנה‪ ,‬מעידים על העלייה בחשיבותה של עזה במנהל המצרי‪,‬‬
‫שישבו בה פקידים וממנה נשלחו מכתבים אל חצר המלך‪ .‬במרוצת השנים‪ ,‬בעיקר‬
‫בימי השושלת הי"ט‪ ,‬הקימו המצרים תחנות דרכים לאורך הדרך החוצה את חופו‬
‫הצפוני של חצי האי סיני ('דרכי הורוס')‪ .‬רק בשלב זה ניכרת התפתחות בנוכחות‬
‫המצרית בחבל הבשור‪ ,‬כשבתווך שכנה המובלעת של ֻיר ַזה‪ ,‬וזו חרבה במועד לא‬
‫ידוע בימי השושלת הי"ט‪ .‬מרב העדויות לפעילות המצרית במרחב מתוארכות‬
‫לימי השושלת הכ'‪ ,‬עד נסיגת המצרים במהלך המחצית השנייה של המאה השתים‬

                                                                      ‫עשרה לפסה"נ‪.‬‬
‫אין עדות במקורות המצריים לשינוי במדיניות האימפריאלית שהוביל לסיפוח‬
‫נחלות חדשות בכנען‪ ,‬ואפשר אפוא שהפעילות המצרית בחבל הבשור התעצמה‬
‫רק לאחר חורבנה של ֻיר ַזה‪ .‬גם אין בכך כדי לקבוע שמצרים אכן ישבו בכל‬
‫האתרים סביב עזה שהוקמו בהם מבנים בסגנון מצרי ונחשפו בהם כלי חרס‬
‫בסגנון מצרי‪ .‬כך לדוגמה‪ ,‬ניתוח של מנהגי‪-‬הקבורה בתל אל‪-‬פרעה (ד)‪ ,‬אתר‬
‫שהוקמו בו מבנים בסגנון מצרי ויושביו השתמשו בכלי חרס בסגנון מצרי‪ ,‬הראה‬

                                               ‫שעיקר האוכלוסייה נותרה כנענית‪31.‬‬

‫גולדווסר‪ ,‬כתובות; וימר‪ ,‬כתובת‪ ,‬עמ' ‪ ,226‬עם ספרות קודמת; סוויני‪ ,‬כתובות‪ ,‬עמ' ‪–1614‬‬           ‫‪	28‬‬
‫‪ ,1615‬עם ספרות קודמת‪ .‬עדות אפשרית נוספת לחשיבותו של המקדש בעזה היא הכיתוב‬
‫המעטר שלוש חרפושיות‪ :‬אחת מתל בית שמש (קל‪ ,‬קורפוס ב‪ ,‬עמ' ‪ ,277–276‬מס' ‪)138‬‬                   ‫‪2	 9‬‬
‫ושתיים מתל אל‪-‬פרעה (ד') (קל‪ ,‬קורפוס ג‪ ,‬עמ' ‪ ,267–266‬מס' ‪ .)558–557‬הכתובת 'למקדש‬             ‫‪3	 0‬‬
‫רעמסס אדון הליופוליס'‪ ,‬מעידה‪ ,‬לדעת אילינגר (מקדש אמון‪ ,‬עמ' ‪ )15–9‬על הימצאות‬                 ‫‪	31‬‬

       ‫אחוזות ששירתו את המקדש‪ .‬לביקורת על הצעה זו ראו ברנדל‪ ,‬חרפושיות‪ ,‬עמ' ‪.59‬‬
‫לדיונים מעודכנים במסדרון המוביל ממצרים לסיני‪' ,‬דרכי הורוס'‪ ,‬ותחנות הדרכים הסמוכות‪,‬‬

                                 ‫ראו אורן‪ ,‬ביסוס; הופמייר‪ ,‬שחזור; הופמייר ומושיר‪ ,‬הדרך‪.‬‬
‫לפעילות הימית בין מצרים לצפון הלבנט (כמו הסחר בעצים מהר הלבנון) ראו נאמן‪,‬‬
‫החורים‪ ,‬עמ' ‪ .182‬לאפשרות שהצי המצרי שימש במסעות המלחמה של מלכי השושלת‬
‫הי"ח ראו מוריס‪ ,‬הארכיטקטורה‪ ,‬עמ' ‪ .123 ,38–37‬לסקירה כללית על הצבא והצי המצריים‬

                                                                           ‫ראו מנסה‪ ,‬הצבא‪.‬‬
                                                                       ‫בראונסטין‪ ,‬משמעות‪.‬‬
   60   61   62   63   64   65   66   67   68   69   70