Page 64 - קוך להעלאה לאתר
P. 64

‫‪  62‬פרק ב‬

‫דומים מתל שרע‪ .‬העדויות מתקופת הברונזה המאוחרת ‪2‬א רבות יותר‪ ,‬והן מראות‬
‫על המשך היישוב בשלושת האתרים הללו‪ ,‬עם ריבוי כלי החרס בסגנון המצרי‬
‫בתל אל‪-‬עג'ול ובתל שרע‪ ,‬ונראה שבשלב זה חודש היישוב בתל ג'מה‪ .‬מערך‬
‫זה הוסיף להתפתח בתקופת הברונזה המאוחרת ‪2‬ב‪ ,‬עם המשך היישוב בארבעת‬
‫האתרים הללו והופעתם של יישובים בתל אל‪-‬פרעה (ד')‪ ,‬דיר אל‪-‬בלח‪ ,‬וקבר אל‪-‬‬
‫וולידה‪ .‬בשלב זה המשיך השימוש בכלי‪-‬החרס בסגנון המצרי בתל אל‪-‬עג'ול ובתל‬
‫שרע והם שימשו גם בתל אל‪-‬פרעה (ד') ובדיר אל‪-‬בלח‪ ,‬ומבנים בסגנון מצרי‬
‫הוקמו בתל שרע‪ ,‬בתל אל‪-‬פרעה (ד')‪ ,‬בדיר אל‪-‬בלח‪ ,‬וקבר אל‪-‬וולידה‪ .‬הישוב‬
‫בתל הרור חרב אך הוא שוקם כעבור‪-‬זמן מה‪ ,‬והמערך בכללותו הוסיף להתקיים‬
‫גם בתקופת המעבר ברונזה‪-‬ברזל‪ ,‬עת הופיעו כלי‪-‬חרס בודדים בסגנון המצרי גם‬

                                                                           ‫בתל ג'מה‪.‬‬
‫לנתונים אלה יש להוסיף עדות חשובה למנהל המצרי במרחב של עזה‪:‬‬
‫קערות הנושאות כתובות מצריות בכתב היירטי‪ ,‬רובן מתל שרע ותל לכיש‪ ,‬לצד‬
‫אתרים נוספים כמו תל הרור‪ ,‬תל אל‪-‬פרעה (ד)‪ ,‬דיר אל‪-‬בלח‪ ,‬תל צפית‪ ,‬וקבר‬
‫אל‪-‬וולידה‪ 26.‬כתובות אלה תוארכו בעיקר לימי השושלת הכ'‪ ,‬אך אחדות נמצאו‬
‫בהקשר ארכאולוגי קדום יותר‪ .‬נזכרים בהן איסוף כמויות גדולות של דגנים‪ ,‬שמות‬
‫של 'שליטים זרים' (הכתובות מתל הרור‪ ,‬תל צפית ולכיש)‪ 27,‬וציון קבלת התבואה‬
‫במקדשים (הכתובת מתל שרע)‪ .‬נראה שיש בכך עדות לקיומה של מערכת איסוף‬

‫הכתב ההיירטי היה מעין 'כתב יד' המקביל לכתיבה ההירוגליפית‪ .‬הכתובות (או שבריהן)‬          ‫‪2	 6‬‬
‫העוסקות במנהל המצרי נמצאו באתרים אחדים‪ :‬עשר כתובות נמצאו בלכיש‪ ,‬רובן במילויים‬          ‫‪2	 7‬‬
‫מאוחרים (סוויני‪ ,‬כתובות‪ ,‬עמ' ‪ ,)1613–1601‬עשר בתל שרע‪ ,‬רובן בשכבה ‪( IX‬גולדווסר‪,‬‬
‫כתובות)‪ ,‬אחת בתל הרור (ללא מידע סטרטיגרפי; הנ"ל‪ ,‬שבר)‪ ,‬שתיים בתל אל‪-‬פרעה (ד')‬
‫(ללא מידע סטרטיגרפי; גולדווסר ווימר‪ ,‬שברים)‪ ,‬אחת בדיר אל‪-‬בלח (וימר‪ ,‬כתובת)‪ ,‬אחת‬
‫בתל צפית (מחוץ להקשרה; וימר ומאיר‪ ,‬נסיך)‪ ,‬ושתיים בקבר אל‪-‬וולידה‪ ,‬שכבה ‪( VIII‬וימר‬
‫ולהמן‪ ,‬שתי כתובות)‪ .‬כתובות היירטיות בודדות‪ ,‬מהן שלוש מתל בית שאן‪ ,‬אחת מאשקלון‬

        ‫ואחת מתל צפית‪ ,‬עוסקות בנושאים שלא קשורים למנהל המצרי (וימר‪ ,‬אוסטרקון)‪.‬‬
‫הסימן (‪ wr )A19‬מתורגם 'שליט זר' (סוויני‪ ,‬כתובות‪ ,‬עמ' ‪ ;1608‬וימר ומאיר‪ ,‬נסיך‪ ,‬עמ' ‪.)42‬‬
‫הכתובת המקוטעת מתל הרור כוללת שם מקום שרובו לא שרד‪ ,‬אך גרג (בתוך וימר ומאיר‪,‬‬
‫נסיך‪ ,‬עמ' ‪ ,42‬הערה ‪ )9‬הציע לשחזרו כ‪ — [Q3-ḏ3]-tj-‬עזה‪ .‬ארבע כתובות מלכיש מזכירות‬
‫שליטים זרים‪ ,‬אך אף לא אחת שרדה בשלמותה‪ :‬כתובת מספר ‪ 1‬מלכיש מזכירה אחד‪ ,‬משמו‬
‫שרדה רק התיבה הראשונה (‪ ,)Ya-‬ואת מקום מושבו‪ ,‬ששמו אינו ברור‪ ,‬אך סוויני (כתובות‪,‬‬
‫עמ' ‪ )1604–1603‬הראתה שהקריאה המועדפת היא כנתש או ננתש‪ .‬כתובת מספר ‪ 10‬מלכיש‬
‫מזכירה שליט אחר‪ ,‬ווימר ומאיר (נסיך‪ ,‬עמ' ‪ 42‬הערה מס' ‪ )8‬הציעו לקרוא שם מקום מושבו‬
‫‪( Jj-pw‬יפו)‪ .‬בכתובות מספר ‪ 2‬ו‪ 4-‬נזכרים שליטים אחרים ששמותיהם ומקום מושבם לא‬
‫שרדו (סוויני‪ ,‬כתובות‪ ,‬עמ' ‪ .)1610–1607‬וימר ומאיר (נסיך‪ ,‬עמ' ‪ )42–41‬קראו את הכתובת‬
‫מתל צפית כ‪ ,[…]-jr(?) wr Ḏ3-p[3-…]-‬ותרגמו '[‪]..‬אל(?)‪ ,‬נסיך צפ(ית)"‪ ,‬ופירשו אותה‬
‫לפי כתובות מלכיש ומתל שרע ככתובת המזכירה את שליט צפית‪ ,‬ששמו מכיל את היסוד‬

  ‫התאופורי אל‪ .‬זוהי לדעתם עדות לשימוש בשם צפית במקביל לשם המקובל יותר — גת‪.‬‬
   59   60   61   62   63   64   65   66   67   68   69