Page 63 - קוך להעלאה לאתר
P. 63

‫המערך המדיני  ‪61‬‬

‫כנען למצרים — מקצתם מצרים ומקצתם מקומיים‪ 20.‬עזה נזכרת לכאורה במקור‬
‫אחד בלבד מימי השושלת הכ'‪ ,‬בפפירוס האריס א' (‪ ,)3–1 :9‬המתאר את מעשיו‬
‫של רעמסס ג'‪ ,‬ובהם הקמת מקדש לאמון בכנען — ולדעת חוקרים אחדים הוקם‬

                                                                ‫המקדש בעיר עזה‪21.‬‬
‫בה בעת המקורות המצריים מעידים על קיומו של מרכז מקומי בשם ֻיר ַזה‬
‫בכתובות תחותמס ג' ובארכיון אל‪-‬עמרנה (א"ע ‪ 314‬ו‪ 22.)315-‬הבדיקה‬
‫הפטרוגרפית של המכתבים שנשלחו מ ֻיר ַזה הראתה שמוצאם בחבל הבשור‪,‬‬
‫ולאחרונה הצעתי לזהותה בתל הרור‪ ,‬השוכן לגדות נחל גרר‪ — 23‬הפרסום החלקי‬
‫של החפירות באתר מעיד על שרידי יישוב נרחב מחלקה המאוחר של תקופת‬
‫הברונזה התיכונה ‪ 2‬שניטש ויושב מחדש זמן קצר לאחר מכן בתקופת הברונזה‬
‫המאוחרת ‪ .1‬שרידי היישוב מתקופת הברונזה המאוחרת ‪ 2‬נחשפו על פני האתר‬
‫כולו (כ‪ 100-‬דונם)‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬הזיהוי המסורתי בתל ג'מה‪ 24‬אינו מתיישב עם‬
‫העדר העדויות ליישוב באתר מתקופת הברונזה המאוחרת ‪ ,1‬הנוגד את אזכורה‬

                                              ‫של ֻיר ַזה במקורות מימי תחותמס ג'‪25.‬‬
‫הסמיכות הרבה של עזה ו ֻיר ַזה היא דוגמה לחלוקת ההשפעה בין שני‬
‫המרכזים‪ .‬אפשרות אחת היא שתחומה של ֻיר ַזה כלל את רוב היישובים ששכנו‬
‫באזור‪ ,‬והאפשרות האחרת היא ש ֻיר ַזה הייתה מרכז מקומי‪ ,‬עם השפעה מצומצמת‪,‬‬
‫הסמוך לתחומה הנרחב של עזה‪ .‬כדי להכריע בשאלה זו יש לבחון תחילה את‬
‫מערך היישוב‪ ,‬שצמח בהדרגה במהלך תקופת הברונזה המאוחרת‪ ,‬בד בבד עם‬
‫עלייה במספרם של כלי החרס בסגנון המצרי ושל מבנים בסגנון מצרי‪ ,‬המעידים‬
‫על השפעה או אפילו על נוכחות מצרית הולכת וגוברת‪ ,‬ולפיכך גם על הקשר בין‬

                                                                     ‫שני התהליכים‪.‬‬
‫שרידים מתקופת הברונזה המאוחרת ‪1‬ב ידועים רק מתל הרור‪ ,‬תל אל‪-‬עג'ול‬
‫ותל שרע‪ ,‬ובכלל זה מכלול כלי חרס בסגנון מצרי מתל אל‪-‬עג'ול וכמה כלי חרס‬

‫מוריס‪ ,‬הארכיטקטורה‪ ,‬עמ' ‪ .486–478‬ראו גם את אוסטרקון מס' ‪ 85‬מאוסף מיכלידס‪,‬‬                      ‫‪	20‬‬
‫שמוצאו אינו ידוע‪ ,‬ובו תיאור ההכנות לחגיגות בעזה לכבוד האלה ענת; שם‪,‬‬
                                                                                               ‫‪2	 1‬‬
                                                                               ‫עמ' ‪.491–489‬‬
‫שם‪ ,‬עמ' ‪ ;729–727‬אילינגר‪ ,‬מקדש אמון; וימר‪ ,‬מקדשים‪ ,‬עמ' ‪ ,1088–1086‬עם ספרות קודמת‪.‬‬              ‫‪	22‬‬
‫חוקרים אחרים טענו שאין דרך לזהות את מקומו של המקדש‪ ,‬וראו הזל‪ ,‬פ‪-‬כנען‪ ,‬עמ' ‪;13–12‬‬               ‫‪	23‬‬
                                                                                               ‫‪2	 4‬‬
                            ‫היגינבות'ם‪ ,‬התמצרות והידמות‪ ,‬עמ' ‪ ,59–58‬עם ספרות קודמת‪.‬‬            ‫‪	25‬‬
                                                      ‫אחיטוב‪ ,‬שמות מקומות‪ ,‬עמ' ‪.203–202‬‬

‫קוך‪ ,‬הערות‪ ,‬עמ' ‪ .93–91‬לתוצאות הבדיקה הפטרוגרפית ראו גורן‪ ,‬פינקלשטיין ונאמן‪ ,‬חקוק‬
                                                                       ‫בחומר‪ ,‬עמ' ‪.301–299‬‬
                                                                                ‫מייזלר‪ ,‬ירזה‪.‬‬

‫לביקורת על הצעתו של רייני (שרחן‪ ,‬עמ' *‪ )185‬לזהות את ֻיר ַזה בתל חסי‪ ,‬ראו גורן‪,‬‬
                                                  ‫פינקלשטיין ונאמן‪ ,‬חקוק בחומר‪ ,‬עמ' ‪.301‬‬
   58   59   60   61   62   63   64   65   66   67   68