Page 66 - קוך להעלאה לאתר
P. 66

‫‪  64‬פרק ב‬

                                                               ‫אגן הירקון‪ :‬יפו ואפק‬

‫הנוכחות המצרית ביפו החלה בימי השושלת הי"ח התיכונה והיא נמשכה עד ימי‬
‫השושלת הכ'‪ .‬ייתכן שהסיפור מהתקופה הרעממסית על תפיסת יפו בידי המצרים‬
‫נוגע לראשיתה של התקופה המצרית באתר זה‪ 32.‬מכתבי אל‪-‬עמרנה מעידים על‬
‫מעמדה של יפו כמרכז מצרי (א"ע ‪ )296‬שנאגרה בו תבואה (א"ע ‪ 33.)294‬פפירוס‬
‫אנסטאזי א' (‪ )9–3 :26‬מעיד על קיומו של מרכז משגשג ביפו בימי השושלת הי"ט‬
‫ובו נשקייה ובתי מלאכה‪ 34.‬נראה שמימי השושלת הי"ט הורחב שטחה של יפו והוא‬
‫כלל גם את אגן הירקון‪ ,‬שם הוקם בית אחוזה בתל אפק‪ ,‬ופעלו בו מצרים ומקומיים‬

             ‫צד בזה צד‪ ,‬רוכזה תוצרת חקלאית וייתכן שגם שכן בו בית סופרים‪35.‬‬
‫הנתונים הללו מעידים אפוא שהמצרים התבססו ביפו כבר בימי השושלת הי"ח‬
‫התיכונה‪ .‬הם הרחיבו את השפעתם מזרחה באופן הדרגתי‪ ,‬ובימי השושלת הי"ט‬
‫הייתה נוכחות מצרית קבועה בתל אפק‪ ,‬אלא שזה חרב כעבור דור או שניים‪36.‬‬
‫בקווים גסים למדי אפשר להציע שתהליך דומה התרחש בחבל הבשור ובאגן‬
‫הירקון — הרחבת היקף הפעילות המצרית בשלהי ימי השושלת הי"ח ובעיקר בימי‬

              ‫השושלת הי"ט‪ ,‬מהמרכזים שלאורך החוף מזרחה‪ ,‬במעלה הנחלים‪37.‬‬

                                                                     ‫עמק איילון‪ :‬גזר‬

‫המקורות המצריים מתעדים את קורותיה של גזר בשלוש נקודות זמן‪ :‬בכתובות של‬
‫תחותמס ג' היא נזכרת כאחד היישובים במרחב‪ ,‬במכתבים ששלחו שליטיה לחצר‬
‫המלך במצרים יש עדות להימצאות מרכז מקומי בגזר בימי השושלת הי"ח המאוחרת‪,‬‬
‫ובכתובות מימי מרנפתח מתועד מסע העונשין של המלך נגד היישוב הזה‪ .‬מתכתובת‬
‫אל‪-‬עמרנה לומדים על הקשרים שהיו לשליטי גזר עם שכניהם‪ ,‬וגם על האיום של‬
‫ה ַע'ִּפֻר (כינוי לחבורות של פורעי חוק ו‪/‬או עקורים) על שלושה יישובים ששכנו‬

       ‫פפירוס האריס ‪ .500‬מוריס‪ ,‬הארכיטקטורה‪ ,‬עמ' ‪ ,138‬עם ספרות קודמת בהערה ‪.89‬‬              ‫‪3	 2‬‬
                                                 ‫שם‪ ,‬עמ' ‪ ;253‬נאמן‪ ,‬היבטים‪ ,‬עמ' ‪.180–179‬‬    ‫‪	33‬‬
                                                                   ‫מוריס‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.471–470‬‬  ‫‪	34‬‬
                                                                                            ‫‪	35‬‬
‫גדות‪ ,‬אחוזה‪ ,‬עמ' ‪ ;60‬מרטין‪ ,‬כלי חרס‪ ,‬עמ' ‪ .186‬גדות (שם) הציע שבית אחוזה נוסף נחשף‬
‫בתל גריסה (שכבה ‪ ,)10‬ושתכניתו משקפת השפעה מצרית‪ ,‬אבל המידע עליו אינו רב ולא‬                 ‫‪3	 6‬‬

                                                                ‫דווחו כלי חרס בסגנון מצרי‪.‬‬  ‫‪3	 7‬‬
‫הקשר בין תל מיכל ליפו אינו ברור דיו‪ ,‬כל שכן משום שהישוב באתר ניטש בתקופת‬

                                              ‫הברונזה המאוחרת ‪2‬א (ראו הרצוג‪ ,‬תל מיכל)‪.‬‬
‫הזיקה של יפו אל היישובים שבעורף החקלאי שלה ידועה גם מהאלף הראשון לפסה"נ‪ ,‬כפי‬
‫שמתועד בכתובות מימי סנחריב מלך אשור בעניין שלטונה של אשקלון על אותם היישובים‬
‫(יחד עם היישוב ששכן בבית דגן‪ ,‬שהוקם בתקופת הברזל ‪ ;)1‬ראו נאמן‪ ,‬אשקלון‪ ,‬עמ' ‪.352‬‬
   61   62   63   64   65   66   67   68   69   70   71