Page 71 - קוך להעלאה לאתר
P. 71
המערך המדיני 69
לייצור יין ולמסחר .בשני האתרים נמצאו כלי חרס בסגנון מצרי ,ונראה שאזור זה,
השוכן באמצע הדרך בין עזה ליפו ,היה גם הוא בשירות המצרים.
סיכום ביניים :החלוקה המדינית של דרום-מערב כנען בתקופה המצרית
המערך המדיני המתואר לעיל לא צמח מאפס .ראשיתו של התהליך כבר בשלהי
תקופת הברונזה התיכונה 2עם קריסת מערך היישוב בחבל ההר ,נטישת המרכז
באפק וחורבנם של מרכזים ששכנו בתל גזר ,תל בית שמש ,יבנה-ים ,תל לכיש ,תל
בית מרסים ותל נגילה .אשקלון ,כנראה אחד המרכזים החשובים במרחב 51,הוסיפה
להתקיים אך איבדה מכוחה ,כפי שמעידה נטישת הביצורים והצטמצמות הישוב לתל
הדרומי .כבר בשלב מוקדם זה החלה הנוכחות המצרית בתל אל-עג'ול ,אך דבר אינו
ידוע על קשר בין המרכז המצרי המוקדם הזה לבין אשקלון.
השינוי אירע בימי תחותמס ג' ,אז החלו שני תהליכים המשולבים זה בזה.
חיילים ,פקידים וסוחרים מצרים הגיעו לחופה של כנען והתבססו בכמה מוקדים.
שני מוקדים עיקריים של הנוכחות המצרית היו בדרום-מערב הארץ :עזה בחבל
הבשור (על חשבונה של תל אל-עג'ול) ויפו באגן הירקון ,ועיקר תפקידם היה
לספק את צורכי הצבא והצי המצריים .בה בעת הואצה האינטראקציה בין המצרים
לאוכלוסייה המקומית ,בין משום מדיניות מצרית מכוונת מראש (הידועה בעיקר
לגבי הערים בחוף צפון הלבנט) ובין משום גורמים נסתרים מאתנו ,שהניעו את
האליטה המקומית לחבור למוקדי הכוח הללו .הקשרים הללו התחזקו ככל שחלפו
השנים ,כפי שאפשר ללמוד מהעלייה במספרם של המקורות המצריים המזכירים
יישובים כנעניים ,ומהופעתם ההולכת וגוברת של כנענים ברשומות המנהל המצרי
והשתלבותם במערך האימפריאלי .במקביל ,אליטות מקומיות התבססו בכמה
יישובים ובראשם אשקלון ולכיש .בתהליך ממושך ,ששיאו בתקופת הברונזה
המאוחרת 2א ,הצטרפו אליהם מרכזים נוספים (גזר ,מחוז ,גת ,ירזה ,ואולי גם בית
שמש) ,כפי שעולה מתכתובת אל-עמרנה .המצרים הכירו במעמדן של האליטות
המקומיות ,דרשו מהן מנחות והכרה בשלטונם ,אך גם סחרו עמן וקיבלו מהן
בקשות לעזרה מפני איומים שונים .עם זאת ,מלכי השושלת הי"ח לא שינו את
מדיניותם .הם לא הגבירו את הנוכחות המצרית בכנען ,ומעורבותם בענייני הפנים
הצטמצמה לרוב למקרים שהאינטרסים של האימפריה היו בסכנה52.
תוכנם של מכתבי אל-עמרנה משקף את טיב היחסים בין האימפריה לבין
5 1לשחזור מקסימליסטי של כוחה של אשקלון בפרק הזמן הזה ,ראו ברק ,בצורות בשמים.
52פפו ,הערות ,עמ' .366
