Page 73 - קוך להעלאה לאתר
P. 73
המערך המדיני 71
הידוע רק אתר אחד הפך למרכז מצרי (אשקלון ,לפרק זמן קצר) ,והיות שגם
מרכזים מצריים חרבו (תל אפק) .הפעילות המצרית בדרום-מערב כנען נמשכה
גם בימי השושלת הכ' ,עם שינויים :מצד אחד בית האחוזה בתל אפק והמתחם
באשדוד-ים (ד) לא שוקמו ,ומצד שני הפעילות סביב עזה הואצה (כפי שמעיד
הממצא מתל שרע ומאתרים שכנים ,ובכלל זה ממצא הכתובות ההיירטיות) .לאור
הממצא הארכאולוגי נראה שמהמרכזים המקומיים רק לכיש חידשה ימיה כקדם,
וייתכן שאף הגיעה לשיא השפעתה האזורית .אבל כעבור זמן לא רב היישוב בה
נפגע וחרב ,והאתר נותר שומם לתקופה ארוכה.
.3התקופה הבתר-מצרית
החלוקה המדינית של דרום-מערב כנען בתקופת שלטונה של מצרים והשינויים
שחלו במהלך התקופה הם נקודת מוצא לדיון בחלוקה המדינית בתקופה הבתר-
מצרית — פרק זמן ממושך בתולדות האזור שאינו מתועד במקורות כתובים .בסוף
תקופת הברונזה המאוחרת 2ב חל בדרום הארץ משבר יישובי וחרבו המרכזים
המקומיים (גזר ,גת ,אשקלון ,לכיש ,תל הרור ואולי גם תל בית שמש והיישוב בתל
בית מרסים) .המשבר הוביל לשני תהליכים מקבילים :המרכזים המצריים בחבל
הבשור הוסיפו להתקיים ,וייתכן שתחומם אף הורחב על חשבון המרכזים הכנעניים
החרבים (כמו במקרה של אשקלון) ,ואילו החלוקה הפוליטית של המרכזים הכנעניים
השתנתה לחלוטין .נראה שלכיש לבדה צמחה והתפתחה ,אך גם היא חרבה כעבור
זמן קצר .חורבנם של המרכזים הישנים אפשר את צמיחתם של מרכזים חדשים
דוגמת אשדוד ,שהיישוב בה הופרע בתקופת הברונזה המאוחרת 2ב ,אך המשיך
להתקיים עד חלקה המאוחר של תקופת הברזל .1באופן דומה ,גם האליטה שישבה
בתל מקנה יכלה לנצל את הירידה במעמדם של המרכזים השכנים (גזר ,בית שמש
וגת) ולרכז בידיה השפעה ניכרת על סביבתה עד חורבנה בשלהי תקופת הברזל
.1להלן אעקוב אחר שני התהליכים הללו ואעמוד על מקומם בשחזור החלוקה
הפוליטית של דרום-מערב כנען בתקופה הבתר-מצרית.
המרכזים ותחומיהם
חבל הבשור ועזה
האחוזות המצריות בחבל הבשור היו 'אי של יציבות' בתקופה שהמרכזים הכנעניים
חרבו בזה אחר זה בשלהי תקופת הברונזה המאוחרת 2ב .שני אתרים (תל שרע
שכבה IXוקבר אל-וולידה שכבה )VIIIחרבו בתקופת המעבר ברונזה-ברזל ,אך
