Page 74 - קוך להעלאה לאתר
P. 74
72פרק ב
היישוב בהם חודש וצביונו היה ככל הנראה כפרי .הממצא מתקופת הברזל 1מעיד
על המשכיות ברובם המכריע של האתרים ועל הופעת שישה אתרים חדשים במישור
הסחף שמצפון-מזרח לעזה ולגדות נחל שקמה ,וכן על הקמת עשרות אתרי חנ ָיה
במעלה נחל הבשור (עיקרם בשלהי התקופה ובתקופת הברזל 2א) .בנוסף ,בתי
הקברות מתקופת הברונזה המאוחרת ( 2סביב תל אל-עג'ול ,תל אל-פרעה [ד] ודיר
אל-בלח) שימשו גם בתקופת הברזל ,1מקצתם תוך כדי שימור מסורות הקבורה
הקדומות מתקופת השלטון המצרי .מצד אחר ,הייצור המקומי של כלי חרס בסגנון
מצרי פסק לחלוטין במהלך המאה השתים עשרה לפסה"נ59.
שלושה גורמים עיקריים אפשרו כנראה את הצמיחה במערך היישוב בחבל
הבשור .גורם אחד ,אם כי היפותטי ,הוא יציבות השלטון בעזה משום קיומה
הממושך ,גודלה וקשריה עם רשתות הסחר האזוריות .גורם אחר הוא האחוזות
המצריות שהתקיימו בתקופת הברונזה המאוחרת 2ומשכו אל תחומן אוכלוסייה
כפרית ,וזו חידשה את תפוקתן .גורם שלישי הוא תפקידם של יישובי חבל הבשור
במערכת המשגשגת של סחר הנחושת ,שהופקה בערבה והופצה מערבה ,תחילה
בחסות המצרים וביתר שאת בתקופה הבתר-מצרית 60.אחד המרכזים החשובים
במערכת זו (אך לא היחיד) שכן בתל משוש ,שצמח בתקופת הברזל 1ושגשג עד
תקופת הברזל 2א 61.עשרות אתרי החנייה לגדות נחל באר שבע ובסביבתו קישרו
בין חבל הבשור לתל משוש .קשר זה מסתבר גם לאור הבדיקות הפטרוגרפיות של
כלי חרס מאתרי הר הנגב .בדיקה זו העלתה כי חלקם יוצר במקום ,חלקם יובא
מהערבה וחלקם הגיע מחבל הבשור62.
אגן הירקון
ההמשכיות היישובית בחבל הבשור מעוררת תהיות בנוגע לגורלה של האחוזה
המצרית שפעלה באגן הירקון .היישוב ביפו המשיך ככל הנראה להתקיים עד שלהי
המאה השתים עשרה לפסה"נ ,גם לאחר חורבן בית האחוזה בתל אפק ,אך יש לחכות
לפרסומם של נתונים נוספים על הנוכחות המצרית בימי השושלת הכ' .העדויות
מתקופת הברזל 1ביפו דלות ,ועיקרן מתקנים ובורות .דומה שמוקד הפעילות
הכלכלית ,ואולי גם המדינית ,באגן הירקון היה המרכז שהוקם בתל קסילה ,שם
נחשפו שרידי יישוב שהתפתח והתעצם בשלושה שלבים (שכבות ,)X-XIIעם מקדש,
מרטין ,כלי חרס ,עמ' .274 5 9
להפקת הנחושת בערבה בתקופת הברזל 2–1א ראו בן-יוסף ואחרים ,כרונולוגיה. 6 0
הרצוג וזינגר-אביץ ,הגדרה ,עמ' ,222-223עם ספרות קודמת; גם מרטין ופינקלשטיין ,כלי 6 1
חרס ,עמ' ;10–6פאנטאלקין ופינקלשטיין ,מסע ששונק ,עמ' .26–24 ,21–19 6 2
מרטין ופינקלשטיין ,כלי חרס ,עמ' .29–22