Page 78 - קוך להעלאה לאתר

‫‪ 76‬פרק ב‬

‫אפוא שפעילות של חבורות ַע'ִּפֻר אירעה גם בתקופת הברזל ‪ ,1‬כאשר מערך‬
‫היישוב באזור כלל אתרים מעטים‪ .‬קעילה עצמה‪ ,‬וככל הנראה גם האתרים‬
‫שמדרום לה — תל עיטון ותל בית מרסים — היו חוליות שקישרו בין מערך היישוב‬
‫שהתבסס במערב הרי יהודה‪ ,‬בעיקר בין בית לחם לחברון‪ ,‬ליישובים שממערב‬

‫(כפי שמעידים כלי החרס בסגנון הדו‪-‬גוני שנחשפו באתרים הללו)‪.‬‬
‫דבר אינו ידוע על סופה של תל מקנה ועל הסיבות לחורבן היישוב בשלהי‬
‫תקופת הברזל ‪ .1‬נפילתה של העיר‪ ,‬ושל ח' קיאפה שמדרום לה כעבור זמן‬
‫מה‪ ,‬פינתה את הדרך לצמיחתו של מערך מדיני חדש‪ ,‬שהתבסס לאיטו במהלך‬
‫תקופת הברזל ‪2‬א וכלל שלוש ישויות ברורות‪ )1( :‬היורשת העיקרית של תל מקנה‬
‫הייתה ככל הנראה גת‪ ,‬שגדלה בשטחה המיושב בתקופת הברזל ‪2‬א המוקדמת‬
‫והגיעה לשיאה הדמוגרפי בתקופת הברזל ‪2‬א המאוחרת;‪ )2( 76‬הקשרים הענפים‬
‫בין רמת בנימין לעמק איילון שימשו את ממלכת ישראל‪ ,‬וזו השתלטה על האזור‬
‫והקימה מרכז מבוצר בתל גזר‪ ,‬ככל הנראה במהלך תקופת הברזל ‪2‬א המאוחרת;‪77‬‬
‫(‪ )3‬הקשר בין הר יהודה לעמק התלם העמיק וכלל אתרים חדשים‪ ,‬וזהו הבסיס‪,‬‬
‫לדעתי‪ ,‬שממנו התפשטה יהודה מערבה — עד הקמתו של מרכז מבוצר בתל בית‬

‫שמש בתקופת הברזל ‪2‬א‪78.‬‬

‫מישור החוף‬

‫הנתונים על האתרים במישור החוף מתקופת המעבר ברונזה‪-‬ברזל מעידים על‬
‫המשך היישוב בתל אשדוד (שכבה ‪ )XIII‬והתבססותו בתקופת הברזל ‪( 1‬שכבות ‪–XII‬‬
‫‪ ,)XI‬אך נראה שהוא חווה משבר אחד לפחות במהלך התקופה‪ .‬היישוב חודש גם‬
‫באשקלון זמן מה לאחר שניטשה המצודה המצרית (שלב ‪ 20‬בגריד ‪ ,)38‬והוא הוסיף‬
‫להתפתח בתקופת הברזל ‪( 1‬שלבים ‪ 17–19‬בגריד ‪ .)38‬אפשר שהירידה במעמדה‬
‫של אשקלון בעקבות מסע מרנפתח (אם אכן ניסו המצרים לבסס את שלטונם באתר‬
‫כפי שמעידים שרידי המצודה שלא הושלמה) הייתה הגורם שאפשר את עלייתה‬
‫של אשדוד כמרכז בעל חשיבות במקביל לאשקלון בתקופת הברזל ‪ ,1‬ונראה שהיא‬

‫התעצמה בחשיבותה בתקופת הברזל ‪79.2‬‬
‫צפונה משם‪ ,‬במורד נחל שורק‪ ,‬ניטש היישוב ביבנה‪-‬ים (אולי כבר במהלך‬

‫מאיר‪ ,‬תל צפית‪ ,‬עמ' ‪.43–26‬‬ ‫‪7 6‬‬
‫לשחזור ההיסטורי ראו נאמן‪ ,‬ממלכת הצפון‪.‬‬ ‫‪7 7‬‬
‫לדעות השונות בדבר התפשטות ממלכת יהודה מערבה בתקופת הברזל ‪2‬א ראו בונימוביץ‬ ‫‪7 8‬‬
‫ולדרמן‪ ,‬קרובים; נאמן‪ ,‬ממלכת יהודה‪ ,‬עמ' ‪ ;264–263‬סרגי‪ ,‬יהודה‪ ,‬עמ' ‪;240–239 ,229–227‬‬
‫פאנטאלקין‪ ,‬ההופעה‪ ,‬עמ' ‪ ;33–28‬קוך‪ ,‬המערך‪ ,‬עמ' ‪.63‬‬ ‫‪7 9‬‬
‫ראו את עצמת היישוב באשדוד גם בתקופת הברזל ‪2‬א המוקדמת (שכבה ‪ )X‬ובתקופת‬
‫הברזל ‪2‬ב (שכבה ‪ )VIII‬אצל פינקלשטיין וזינגר‪-‬אביץ‪ ,‬אשדוד‪ ,‬עמ' ‪.246–244‬‬