Page 83 - קוך להעלאה לאתר

‫פרק ג‪ :‬שינויים בהרגלי הצריכה‬

‫‪ .1‬הקדמה‬

‫פרק זה הוא הראשון משלושה הבוחנים את המפגשים הקולוניאליים בדרום‪-‬‬

‫מערב כנען בתקופת הברונזה המאוחרת ובתקופת הברזל ‪ .1‬התשתית לפרק זה‬

‫היא הממצא החומרי מהאזור‪ ,‬המשקף מנהגים‪ ,‬רעיונות וידע ואת השינויים שחלו‬

‫בהם לאורך התקופה‪ .‬מטרת הדיון לעמוד על מידת החשיפה של האוכלוסייה‬

‫המקומית לפעילות של האוכלוסייה המתיישבת בתקופת השלטון המצרי ובתקופה‬

‫שלאחר מכן‪ ,‬ועל אופן אימוצם של חפצים ומנהגים זרים והתאמתם להקשר‬
‫המקומי‪1.‬‬

‫הרקע התאורטי המשמש את הדיון להלן הוא ההכרה בשנים האחרונות‬

‫בפונקציונליות של הממצא החומרי יחד עם שימת דגש על משמעותו הסמלית‬

‫(לדוגמה‪ ,‬כלי חרס המשמשים בפעילות יומיומית‪ ,‬עשויים‪ ,‬בהקשר מסוים‪ ,‬כמו‬
‫משתה‪ ,‬להביע מדרג חברתי)‪ 2.‬לפיכך התרבות החומרית נחשבת למייצרת‬

‫של המציאות החברתית‪ ,‬ולא רק משקפת אותה‪ ,‬והשינויים הפוקדים אותה‬

‫מוסברים כמשקפים תהליכים פנימיים לצד השפעות חיצוניות‪ ,‬כמו מגע עם‬
‫קבוצות זרות‪ 3.‬לפי מסגרת תאורטית זו‪ ,‬מנהגים משתנים בגלל גורמים רבים‬

‫ומגוונים‪ ,‬כמו ביקוש והיצע‪ ,‬אידאולוגיה ודחפים חברתיים (כמו הצורך לסמל‬

‫מעמד וכוח)‪ ,‬ובאמצעות דיאלוג מתמיד עם תרבויות אחרות‪ ,‬המעודד גם‬
‫את גיבושה של הזהות המקומית‪ 4.‬מכלול תאורטי כזה בא לידי ביטוי למשל‬

‫בגישה הבוחנת שינויים בתרבות החומרית כמשקפים שינויים בהרגלי הצריכה‬

‫אעיר‪ ,‬שדיון מעין זה הוא חלקי בלבד‪ ,‬שהרי תרבות חומרית כוללת פריטים רבים שלא‬ ‫ ‪1‬‬
‫שורדים לאורך זמן‪ ,‬כמו לבוש‪ ,‬תבלינים וריהוט מעץ‪ ,‬ולכן הם לרוב נעדרים מהדיון על‬ ‫ ‪2‬‬
‫ ‪3‬‬
‫התרבות החומרית‪.‬‬ ‫‪ 4‬‬
‫לתולדות המחקר הארכאולוגי והמסגרות התאורטיות לפרשנות הממצא ראו טריגר‪,‬‬

‫היסטוריה‪.‬‬
‫מאז ראשית המחקר ארכאולוגים עוסקים בזיהוי תרבות חומרית והגדרתה ובהתחקות אחר‬
‫השינויים והתמורות לאורך השנים (טריגר‪ ,‬היסטוריה)‪ .‬לגישות במחקר העדכני ראו מאמרים‬

‫שונים בתוך הודר‪ ,‬תאוריה; מרן ושטוקהאמר‪ ,‬חומריות‪.‬‬
‫דיטלר‪ ,‬מפגשים קולינרים‪ ,‬עמ' ‪ ;225–224‬ון דומלן ורוולנדס‪ ,‬היבטים; סטיין‪ ,‬הקדמה‪.‬‬

‫‪81‬‬