Page 88 - קוך להעלאה לאתר
P. 88
86פרק ג
זוהי לא רק המשמעות התרבותית בת מאות השנים של האווז במצרים והמנהגים
הקשורים לדמותו ,אלא גם הידע הבסיסי :כיצד לגדל את האווזים ,כיצד להכין
את בשרם לבישול וכיצד לבשל אותו .לפיכך תיאור צריכה זו כביטוי להתמצרות
האוכלוסייה מחייב תחילה לדון באפשרות שיושבי לכיש הכירו את המסורות
התרבותיות הקשורות לצריכה זו .לדעתי ,הסיכויים להיתכנותה של היכרות כזאת
קטנים בשל האופן שבו אימצה האליטה המקומית את המוטיבים המצריים השונים
והתאימה אותם למנהגיה שלה ,ומשום קיום מנהגים מקומיים בנוגע להכנת מזון
וצריכתו23.
לבסוף ,הקושי בקבלת השחזור על התמצרותה של האליטה הכנענית מתברר
ממקרים אחרים שבהם אליטות מקומיות אימצו מוטיבים 'מצריים' בלי תלות
מדינית במצרים עצמה .דוגמה רלוונטית לדיון היא האליטה בכוש; זו אמנם הייתה
נתונה לשלטון מצרי בימי הממלכה החדשה ,אך היא הוסיפה לשלב מוטיבים
מצריים רבים גם במהלך תקופת הביניים השלישית במצרים ,לפני השתלטותה
שלה על מצרים (במאה השמינית לפסה"נ) .דומה שמוטיבים אלה אומצו באמצעות
מגע תדיר עם יושבי המצודות המצריות בכוש לאחר דעיכת הכוח האימפריאלי
בשלהי ימי השושלת הכ' 24.דוגמה יוצאת דופן היא אימוץ מוטיבים מצריים בידי
האליטה בגבל בימי הממלכה התיכונה ,כחלק ממערכת יחסים הגמונית למחצה25.
דוגמה אחרת היא הדרך שבחרו שליטי אוגרית ,שהיו כפופים לאימפריה החתית,
לאמץ דווקא סממנים תרבותיים מצריים ,אולי כחלק מהתנגדותם הסמויה לשלטון
החתי 26.בכל המקרים הללו ניכרת בחירה בררנית של המוטיבים בהתאם לצרכים
ולמנהגים המקומיים.
ג .סיכום ביניים
האליטה רכשה פריטי יוקרה ושמרה אותם לתקופה ארוכה .המגע המתמשך עם
מצרים גרר אימוץ חפצים מצריים (כמו החרפושית) ומנהגים מצריים (כמו מנחות
היסוד) והתאמתם למנהגי כנען .היה בכך כדי להעיד בבירור על יכולותיה של
האליטה המקומית כלפי סביבתה ,אך אין בכך עדות להיכרותה הבלתי אמצעית
של האליטה עם התרבות המצרית מעבר לרובד החיצוני והחזותי .ייתכן שאנשי
האליטה המקומית ביקשו לשוות לעצמם מראה מצרי ,אך אין זה מספיק כדי לקבוע
ישיבה היררכית ,ייצוג השתייה לחיים ושימוש בקערת שתייה) .אבל ראו מנגד את דעתו 2 3
של שטוקהאמר (מבט ,עמ' )289על (אי )-השימוש בכלים האגאיים בידי האליטה הכנענית. 24
2 5
וראו דיטלר ,אלכוהול ,עמ' .223–222 2 6
סמית' ,כוש; הנ"ל ,נקמה.
פלמיני ,הידמות.
גלץ ,התדיינות ,עמ' .43–29