Page 87 - קוך להעלאה לאתר
P. 87
שינויים בהרגלי הצריכה 85
הופנתה כאמור ביקורת כלפי הגישות הרואות בשינויים בתרבות החומרית שיקוף
של השפעת ה'מרכז' על ה'פריפריה' .מחקרים עדכניים הצביעו על מורכבותם של
מגעים בין-תרבותיים ,התלויים במטען התרבותי ,החברתי והדתי של האליטה
המקומית ,באופן שבו היא הגדירה סממנים של יוקרה ,מעמד וכוח ,ובדרך שבה
התושבים המקומיים ראו את דמותה של התרבות האחרת 17.משום כך מונחים כמו
הלניזציה או רומניזציה נזנחו במרוצת השנים משום שהם תיארו את התהליך הזה
בראייה חד-צדדית ,תוך התעלמות מהייחודיות של כל מוטיב תרבותי חדש שנוצר,
ומהגורמים הרבים שהיו עשויים להשפיע על יצירתו18.
דוגמה לכך היא הטמנת מנחות היסוד ,מנהג מצרי המוכר מימי הממלכה
הקדומה .המנהג היה להטמין דגמים של כלי עבודה מאבן או ממתכת ,כלי חרס,
כתובות ועוד פריטים בתעלות היסוד של מבנים חדשים .לאור היעדרו של מנהג
כנעני מקביל ,נראה שהטמנת מנחות יסוד של קערות ונרות באתרים כנעניים
הייתה תרגום מקומי למסורת המצרית 19.דומה אפוא שהאליטות הכנעניות אימצו
את מנהג הטמנת מנחות היסוד ,שסימל את הקשר בין המבנים שהוקמו לשוכנים
בהם 20,והתאימו אותו לתרבותן .הטמנת מנחות היסוד הפכה למנהג כנעני מקובל
בקרבת המרכזים המצריים ,כפי שאפשר ללמוד מתפוצתו באתרים רבים בתקופת
המעבר ברונזה-ברזל (תל לכיש ,תל גזר ,תל בית שמש ,תל בית שאן ,תל שרע,
תל ג'מה ,פחל ותל רחוב) ,ובתקופת הברזל ( 1תל מקנה ,תל גזר ותל בית שמש).
תושבי האזור בתקופת הברזל 2א הוסיפו והטמינו מנחות יסוד בבתיהם (בתל
עזקה) 21,ונראה אפוא שזוהי עדות לקיומה רב-השנים של מסורת זו.
צריכת בשר האווזים נוגעת לתחום חיים אחר — צריכה ראוותנית .האליטה
המקומית שילבה את צריכת בשר האווזים במשתאות כביטוי ליכולתה הכלכלית
ולקשריה עם האימפריה המצרית ,ועל כן גם כביטוי למעמדה הבכיר בקרב
סביבתה הקרובה 22.אבל אין בכך לקבוע שהם צרכו אותו כפי שהמצרים עשו זאת.
דיטלר ,הארכאולוגיה ,עמ' ;67-62ון דומלן ורוולנדס ,היבטים; מרן ,תרגום ,עמ' ;283סמית', 1 7
נקמה ,עמ' .96–95
18
אלקוק ,מושבות ,עמ' ;327–323דיטלר ,הארכאולוגיה ,עמ' .61–55 19
בונימוביץ וצמחוני ,נר וקערה ,עמ' .124–123 2 0
21
לפרשנות מעין זו למנחות יסוד ראו מאיר ואחרים ,קערת שנהב.
שתי מנחות היסוד נחשפו במבנה מתקופת הברזל 2א בשטח T2במהלך עונת 2014 22
(ע' ליפשיץ וי' גדות ,בע"פ).
דיטלר ,אלכוהול ,עמ' ;227–226דפראנס ,זואוארכאולוגיה ,עמ' ,128–127עם ספרות
נרחבת .לדיונים קודמים במשתאות בכנען ראו לב-טוב ומקגוו ,בחינה; צוקרמן ,משתה.
זכות הראשונים במחקר המשתה הכנעני שמורה ליסעור-לנדאו (יין נושן ,עמ' ,)180–172
אשר טען שהאליטה הכנענית אימצה כלי יבוא אגאיים והשתמשה בהם במשתאות שלה
תוך כדי שמירה על המאפיינים האידאולוגיים המסורתיים של אופי המשתאות (למשל,
