Page 80 - קוך להעלאה לאתר

‫‪ 78‬פרק ב‬

‫והשתלטו על חלקיו הצפוניים והמזרחיים של המרחב בשעה שגת התבססה בחלקו‬

‫המערבי‪.‬‬
‫נבחן את שני התהליכים הללו בהשוואה למקרים דומים של יחסי אימפריה‪-‬‬

‫אליטה מקומית וביטויים בחלוקה פוליטית של המרחב המשותף להן‪ .‬צמיחתה‬

‫של עזה והיציבות הממושכת בחבל הבשור‪ ,‬הביטוי הבולט ביותר לשלטון המצרי‬

‫בכנען‪ ,‬הן דוגמה לאחד הצעדים הידועים ביותר בבנייתה של אימפריה — הקמת‬

‫מרכזים צבאיים וכלכליים באזורים מרוחקים ולעתים מבודדים‪ ,‬שבהם התיישבו‬

‫נציגי השלטון האימפריאלי ב'כיסים' של שלטון ישיר‪ ,‬ביישובים המכונים לא‬
‫אחת 'מושבות'‪ 80.‬מרכזים אלה היו ביטוי מוחשי לנוכחות האימפריה ולהשפעתה‬

‫על מערך היישוב‪ ,‬ופעלו בהם פקידים‪ ,‬חיילים וסוחרים שמוצאם במרכז הכוח‬
‫האימפריאלי ולצדם אוכלוסייה מקומית‪ 81.‬עזה שייכת גם לקבוצה מצומצמת יותר‬

‫של מרכזים שהתקיימו ושמרו על השפעתם האזורית גם לאחר אבדן הקשר עם‬

‫מרכז הכוח האימפריאלי‪ ,‬בדומה למושבות המצריות בכוש בשלהי ימי הממלכה‬

‫התיכונה ובשלהי ימי הממלכה החדשה‪ .‬מושבות אלה הוסיפו להתקיים גם לאחר‬
‫הירידה במעמדה של מצרים והן לקחו חלק פעיל במפגש הבין‪-‬תרבותי המצרי–‬

‫הכושי‪82.‬‬

‫ייחוד נוסף של עזה וסביבתה‪ ,‬הנובע ממקומה האסטרטגי‪ ,‬הוא היותה מוקד‬

‫לפעילות אימפריאלית גם בתקופות מאוחרות יותר‪ .‬העיר שמרה על מעמדה עד‬
‫התקופה האשורית‪ ,‬ואז הייתה מטרה למסעות המלחמה של תגלת‪-‬פלאסר ג'‬

‫וסרגון ב'‪ .‬מלכים אלה העדיפו לכרות בריתות עם השבטים המקומיים ולהקים‬

‫מרכזים אימפריאליים‪ ,‬שכללו את תל רוקש לאורך החוף‪ ,‬תל ג'מה לגדות נחל‬
‫הבשור‪ ,‬ואת תל שרע לגדות נחל גרר‪ 83.‬על רקע זה יש אולי להבין את קיומה‬

‫המשוער של אחוזה מצפון לנחל שקמה‪ ,‬סביב תל ברור‪ ,‬שהייתה קשורה למנהל‬
‫האשורי במאה השביעית לפסה"נ‪ 84.‬עזה חידשה את כוחה לאחר חורבן אשקלון‬
‫בשלהי המאה השביעית לפסה"נ‪ ,‬והיא שגשגה בתקופה הפרסית וההלניסטית‪85,‬‬

‫אך איבדה ממעמדה בימי הורדוס‪ ,‬שסיפח אותה לנחלתו של גיסו קוסטובר‪,‬‬

‫שכללה גם את אדומיאה (יוסף בן מתתיהו‪ ,‬קדמוניות היהודים טו‪ .)254 ,‬בתקופה‬

‫הביזנטית שכנו שתי אחוזות מלך מדרום לעזה וממזרח לה — ‪Saltus Gerariticus‬‬

‫גולדסטון והאלדון‪ ,‬מדינות‪ ,‬עמ' ‪ ;9–8‬סטיינמץ‪ ,‬הסוציולוגיה‪ ,‬עמ' ‪.79‬‬ ‫‪ 80‬‬
‫אלקוק‪ ,‬מושבות; נאמן‪ ,‬מעון; סינופולי‪ ,‬ארכאולוגיה‪ ,‬עמ' ‪ ;446‬פרקר‪ ,‬גאוגרפיות‪ ,‬עמ' ‪,135‬‬ ‫‪ 81‬‬

‫‪ ,139–138‬עם ספרות נוספת‪.‬‬ ‫‪8 2‬‬
‫על המושבות המצריות בכוש וגורלן לאחר הנסיגות המצריות ראו סמית‪ ,‬נקמה‪ ,‬עם ספרות‬
‫‪8 3‬‬
‫נרחבת‪.‬‬ ‫‪ 84‬‬
‫נאמן‪ ,‬מעון‪ ,‬עמ' ‪ ;266–263‬הנ"ל‪ ,‬נחל מצרים; הנ"ל‪ ,‬עזה‪.‬‬ ‫‪ 85‬‬

‫צדוק‪ ,‬הערות‪ ,‬עמ' ‪.664–663‬‬
‫נאמן‪ ,‬עזה‪ ,‬עמ' ‪.67–66‬‬