Page 79 - קוך להעלאה לאתר
P. 79
המערך המדיני 77
השלטון המצרי) ,ודבר לא ידוע על מעט האתרים שנותרו באזור (ארבעה לעומת
שבעה בתקופת הברונזה המאוחרת .)2אפשר להניח אפוא שמערך היישוב הדל
התבדל מסביבתו ,או שנכלל בתחום ההשפעה של תל מקנה ,שכנתו ממזרח.
.4החלוקה הפוליטית של דרום-מערב כנען בתקופת
השלטון המצרי ובתקופה הבתר-מצרית :סיכום משווה
שני תהליכים מנוגדים אובחנו בהתפתחות הפנימית בדרום-מערב כנען בתקופת
השלטון המצרי ובמעבר לתקופה הבתר-מצרית .תהליכים אלה הושפעו בחלקם
מהנוכחות המצרית ובחלקם היו חוליה ברצף מתמשך של צמיחה הדרגתית של
רשת מרכזים מקומיים ,שעוצבה בדפוס אחד ,והחלפתה ברשת בעלת דפוס שונה.
האימפריה המצרית השפיעה בעיקר על צמיחתו של מרכז מצרי בחבל הבשור ,וזה
התקיים ,ככל הנראה ,עד תקופת הברזל .2לעומת זאת צמחו המרכזים המקומיים
באופן עצמאי ,מסיבות סביבתיות ,חברתיות וכלכליות מגוונות ,והאליטות המקומית
קשרו את עצמן לאימפריה המצרית ,או שהתנגדו לקשרים אלה ואיימו על האינטרסים
של האימפריה בכנען.
מערך זה היה לא יציב מראשיתו ,בעיקר עקב האיום הפנימי והחיצוני התמידי
על האליטות המקומיות ,היריבות בין האליטות השונות ומידת שיתוף הפעולה
שלהן עם השלטון המצרי ,כפי שהדבר משתקף בתכתובת אל-עמרנה .פעולתם של
גורמים אלה משתקפת בחורבנם של המרכזים ששכנו בתל גזר ובתל בית שמש
בתקופת הברונזה המאוחרת 2א ,בחורבנם של כל המרכזים המקומיים בדרום-
מערב כנען בתקופת הברונזה המאוחרת 2ב ,וחורבנם של מרכזים מצריים (יפו
ותל שרע) ושל לכיש בתקופת המעבר ברונזה–ברזל .בעקבות חורבן זה צמח
מערך חדש ,שהתבסס בעקבות הנסיגה המצרית מכנען ,וכלל את תל מקנה
בשפלה הנמוכה ,על גבול מישור החוף .לצדו פעלו גם מרכזים קטנים יותר
כמו תל קסילה .קשה להתחקות אחר קורותיהם של מרכזים אלה ועל הקשרים
שהיו להם עם מצרים בימי השושלת הכ"א המאוחרת וראשית השושלת הכ"ב.
צמיחתם של מרכזים מקומיים באשדוד ובגת בתקופת הברזל 2א המוקדמת
היא ככל הנראה תוצאה של חורבן תל מקנה (ואולי אחד הגורמים לו?),
ואפשר שמאבק בין ערים אלה בתקופה שלאחר מכן גרם לחורבנה של אשדוד.
החלוקה המדינית של המרחב בתקופת הברזל 2א הייתה דומה במידה רבה
לחלוקתו בתקופת אל-עמרנה .אבל בתקופה המאוחרת יותר התפתחו מסגרות
פוליטיות משמעותיות יותר בחבל ההר; אלה הרחיבו את השפעתן באמצעות
הקשר עם העמקים המזרחיים (הר אפרים-עמק איילון; הר יהודה-עמק התלם),
