Page 75 - קוך להעלאה לאתר

‫המערך המדיני ‪73‬‬

‫מחסנים ובתי מלאכה‪ .‬יישוב זה חרב בשלהי תקופת הברזל ‪ 63.1‬שינוי התחולל גם‬
‫ממזרח לתל קסילה‪ ,‬עם הופעתם של עשרות אתרים חדשים ברחבי אגן הירקון‪ ,‬תל‬
‫גריסה הסמוך בעל האופי הכפרי‪ ,‬ובעיקר אתרים כפריים רבים בקרבה רבה למערך‬
‫היישוב שבמערב הרי השומרון‪ .‬זאת בניגוד גמור למערך היישוב מתקופת השלטון‬
‫המצרי ולדריכה במקום של מערך היישוב הסמוך ליפו בתקופה הבתר‪-‬מצרית‬
‫(למשל העדר השרידים מתל יהוד ומלוד לעומת הופעת היישוב בבית דגן)‪ .‬הניסיון‬
‫להקים מרכז חדש באגן הירקון — תל קסילה — לא צלח‪ ,‬כפי שעולה מחורבנו כעבור‬
‫כמה עשרות שנים‪ ,‬ומכך שהיישוב באתר זה לא חידש את מעמדו לאחר מכן‪ .‬אף‬
‫מרכז לא הוקם במקומו של תל קסילה באגן הירקון‪ ,‬ואין עדויות לצבירת עושר‬

‫בקרב יישובי האזור בתקופת הברזל ‪2‬א‪64.‬‬
‫השחזור המקובל לרקע של התהליכים הללו הוא‪ ,‬שהמסגרת המאחדת את‬
‫האזור כולו נשמרה באופן כלשהו גם בתקופה הבתר‪-‬מצרית‪ ,‬כאשר המרכז האזורי‬
‫שכן בתל קסילה‪ 65,‬שתואר לא אחת כשלוחה של מרכז גדול יותר — אשקלון או‬
‫תל מקנה‪ 66.‬הקושי בשחזור מעין זה הוא צביונו הכפרי של היישוב במזרח אגן‬
‫הירקון בתקופת הברזל ‪ ,1‬בלי עדויות ברורות לריבוד חברתי‪ ,‬צבירת עושר או‬
‫שררה אזורית‪ .‬בעיה אחרת נוגעת לראיית תל קסילה כשלוחה של מרכז אחר‪.‬‬
‫השערה זו מבוססת על תפוצת כלי החרס בסגנון 'הדו‪-‬גוני'‪ ,‬שהתפרשה כמשקפת‬
‫את מוצאם של מקימי היישוב מקרב הפלשתים‪ .‬לפי השערה זו נפוצו הפלשתים‬
‫במהלך המאה האחת עשרה לפסה"נ אל מעבר לתחומם הראשוני‪ ,‬וכלי החרס‬
‫הללו הם העדות הפיזית לכך‪ 67.‬ברם כלי החרס הפלשתיים נפוצו גם באתרים‬
‫שלא יושבו בידי הפלשתים‪ 68,‬מה גם שסגנונם של הכלים מתל קסילה שונה מזה‬
‫של הכלים שנחשפו באזורים הדרומיים יותר‪ 69.‬ולבסוף‪ ,‬קרבה תרבותית בין שני‬
‫אזורים עשויה לנבוע מגורמים מגוונים‪ ,‬ואין היא מחייבת שהאחד היה שלוחה של‬

‫האחר‪.‬‬
‫אפשרות אחרת היא‪ ,‬שהמסגרת המאחדת את המרחב‪ ,‬שהתבססה בימי השלטון‬
‫המצרי‪ ,‬התפרקה עם חורבן בית האחוזה בתל אפק בשלהי המאה השלוש עשרה‬
‫לפסה"נ‪ ,‬ובעיקר לאחר חורבנה של יפו במאה השתים עשרה לפסה"נ‪ ,‬ועל‬

‫לשחזור דומה ראו פאנטאלקין וטל‪ ,‬ניווט‪ ,‬עמ' ‪.240 ,236‬‬ ‫‪ 63‬‬
‫הרצוג וזינגר‪-‬אביץ‪ ,‬ברזל ‪2‬א‪ ,‬עמ' ‪.172–171‬‬ ‫‪6 4‬‬
‫נאמן‪ ,‬ח'רבת קיאפה‪ ,‬עמ' ‪.73–72‬‬ ‫‪6 5‬‬
‫‪6 6‬‬
‫לאשקלון ראו פינקלשטיין‪ ,‬המרחב הפלשתי‪ ,‬עמ' ‪ ;235‬לתל מקנה ראו נאמן‪ ,‬אשקלון‪ ,‬עמ'‬
‫‪ ;351‬פאנטאלקין וטל‪ ,‬ניווט‪ ,‬עמ' ‪ ,242–241‬הערה ‪ ;66‬קוך‪ ,‬המערך‪ ,‬עמ' ‪.58–57‬‬ ‫‪ 67‬‬

‫לזיהוי כלי החרס בסגנון הדו‪-‬גוני כמעידים על נוכחות פלשתית ראו בעיקר זינגר‪ ,‬ההתחלה;‬ ‫‪6 8‬‬
‫מזר‪ ,‬תל קסילה א‪ ,‬עמ' ‪.120‬‬ ‫‪6 9‬‬
‫בונימוביץ‪ ,‬בעיות‪.213–212 ,‬‬

‫מזר‪ ,‬תל קסילה ב‪ ,‬עמ' ‪.104–103‬‬