Page 72 - קוך להעלאה לאתר
P. 72

‫‪  70‬פרק ב‬

‫האליטות המקומיות‪ 53.‬נקודת המוצא היא‪ ,‬שהמכתבים ששלחו השליטים מדרום‪-‬‬
‫מערב כנען למצרים משקפים את ראייתם שלהם את מעמדם באימפריה‪ .‬רק‬
‫שני המכתבים שנשלחו ממצרים‪ ,‬אחד לגזר (א"ע ‪ )369‬ואחד לאשקלון (א"ע‬
‫‪ ,)370‬והמכתב שנמצא בתל חסי (א"ע ‪ )333‬ומזכיר אירועים הקשורים ללכיש‪,‬‬
‫משקפים את נקודת המבט המצרית‪ 54.‬השליטים המקומיים הדגישו במכתביהם‬
‫פעם אחר פעם את נאמנותם ואת התמדתם בתפקידם העיקרי — הגנה על 'ארץ‬
‫המלך'‪ ,‬ולעתים גם את תפקידם במערכת המצרית לפני שמונו לשליטים‪ .‬אבל‬
‫מטרת המכתבים הייתה לזכות בהכרה המצרית במעמדם ובחסות השלטון המצרי‬
‫במאבקיהם עם שכניהם‪ 55.‬ההגמוניה המצרית ניכרת בדרך שבה נצטוו השליטים‬
‫המקומיים לסור לחצר המלוכה‪ ,‬וגם במעמדם של השליחים המצרים ודרישותיהם‬
‫מהשליטים המקומיים‪ ,‬ובמעמדם של המלך ופקידיו‪ 56‬כבוררים בסכסוכים‬
‫המקומיים (בעיקר כאשר הם איימו על האינטרסים של האימפריה בכנען)‪ 57.‬היא‬
‫ניכרת גם במנחות ששלחו השליטים המקומיים למצרים ובכוח האדם שסיפקו‬
‫לאחוזות המצריות‪ ,‬אך גם בחילופי המתנות הנדירים עם חצר המלוכה המצרית‬

                                                                        ‫(א"ע ‪58.)369‬‬
‫שינוי נוסף ניכר בימי השושלת הי"ט‪ ,‬והוא משתקף בממצא הארכאולוגי‬
‫המעיד על הרחבת הפעילות האימפריאלית אל שטחים נרחבים בכנען‪ :‬סביב‬
‫עזה (באתרים כמו תל שרע ותל אל‪-‬פרעה [ד])‪ ,‬ממזרח ליפו (בתל אפק)‪ ,‬וסביב‬
‫תל אשדוד (תל מור ואשדוד‪-‬ים [ד])‪ .‬עם זאת‪ ,‬קשה להסיק מכך על התפתחות‬
‫מדיניות כוללת במגמה לשעבד את האזור כולו‪ .‬ספק אם יש להסביר באמצעות‬
‫מדיניות משוערת זו את החורבנות שפקדו את המרכזים השונים בתקופת הברונזה‬
‫המאוחרת ‪2‬ב‪ ,‬משום שרק גזר ואשקלון נזכרות במקורות המצריים‪ ,‬ומשום שככל‬

                                             ‫ראו על נושא זה בהרחבה אצל נאמן‪ ,‬תכתובת‪.‬‬         ‫‪	53‬‬
‫דוגמה לנקודת המבט המצרית היא השימוש הנפוץ במונח 'איש העיר ‪ )awil uruX( 'X‬ככינוי‬              ‫‪	54‬‬
‫לשליטים המקומיים (א"ע ‪ ,)369‬לעומת השימוש הנדיר במונח 'ראש עיר' (‪( )ḫazānūtu‬ראו‬               ‫‪5	 5‬‬
                                                                                             ‫‪5	 6‬‬
                                               ‫א"ע ‪ ,)370‬המשקף את הקשר למנהל המצרי‪.‬‬
‫אפשר שהקרבה הגאוגרפית של דרום‪-‬מערב כנען למצרים ולנקודות השליטה בעזה וביפו‬                    ‫‪5	 7‬‬
‫מתבטאת בניסוחים הכנועים של המושלים המקומיים במכתביהם למלך מצרים; ראו מוריס‪,‬‬                  ‫‪	58‬‬

                                                                                   ‫השתחוות‪.‬‬
‫המידע על הפקידים המצרים הוא מועט‪ ,‬אך נראה שתחום אחריותם היה גמיש ומשתנה‪.‬‬
‫אפשר לזהות אחדים מהם כבאים מרקע לבנטיני‪ ,‬ואפשר שבעת מילוי תפקידם בכנען הם‬
‫שכנו באחד המרכזים המצריים שלאורך החוף (ראו מוריס‪ ,‬הארכיטקטורה‪ ,‬עמ' ‪,256–255‬‬
‫עם ספרות קודמת)‪ .‬הפקידים פיקחו על מושלי הערים‪ ,‬היו אנשי הקשר שלהם עם המנהל‬
‫המצרי (ראו א"ע ‪ )333‬ולעתים הגיעו בראש חיל מצב להגן עליהם בעירם או ביישוב סמוך‬

                                     ‫(ראו א"ע ‪ ;40–26 :292‬ראו גם את א"ע ‪.)289 ,287–284‬‬
‫ראו אצל פינקלשטיין ונאמן‪ ,‬שכם‪ ,‬עמ' ‪ 180–179‬בעניין פרשת לבאיו והמעורבות המצרית‪.‬‬

                                 ‫נאמן‪ ,‬היבטים‪ ,‬עמ' ‪ ;179–178‬הנ"ל‪ ,‬שיגור; הנ"ל‪ ,‬תכתובת‪.‬‬
   67   68   69   70   71   72   73   74   75   76   77