Page 56 - קוך להעלאה לאתר
P. 56
54פרק א
מעיד בהכרח על קיומם של יישובים בתקופה זו או אחרת .דוגמה מובהקת לכך
היא תל ירמות ,המתועד בסקר השפלה כעיר מבוצרת מתקופת הברזל 84,2אך
החפירה הראתה שהאתר לא היה מיושב בתקופה זו .המסקנה היא ,שאתרי סקר
לא מעטים מעידים על פעילות חקלאית ,או שמקורם של כתמי חרסים בטיוב
הקרקעות בתקופה מאוחרת.
מובן שאין בכך לפסול את השימוש בנתוני הסקרים הארכאולוגיים .כנגד
הקביעה ש'משבר חריף' פקד את מישור החוף 85,נתוני מפות הסקר הארכאולוגי
שפורסמו בעשור האחרון מצביעים על צמיחה הדרגתית בהיקף הפעילות האנושית
מתקופת הברונזה המאוחרת ועד תקופת הברזל .2גם ללא נתוני הסקר אפשר
לקבוע שהמציאות הייתה מורכבת :אשדוד שגשגה בתקופת הברזל 2א המוקדמת
ובתקופת הברזל 2ב ,בעוד אשקלון שגשגה בעיקר בשלהי תקופת הברזל 2ב
ובתקופת הברזל 2ג.
קשיים אחרים קשורים למתודולוגיה של הדיון באתרים החפורים ולמסקנות
הנלמדות מדיון זה .הפרדה גאוגרפית מלאכותית בין אתרים חפורים לשכניהם
שטרם נחפרו עלולה להוביל למסקנות מוטעות .שיוכם האוטומטי של אתרי
השפלה לממלכת יהודה משום ש'הממצאים באתרים החדשים שהוקמו באזור
[=השפלה] דומים לאלו שביהודה ,ושונים מאלו שבפלשת' 86,עומד בניגוד לעובדה
שמבין 'האתרים החדשים' הללו ,רק שניים פורסמו באופן מלא (תל לכיש וח'
קיאפה) ,ושיוכם של היישובים מתקופת הברזל 2א המוקדמת לממלכת יהודה
הוא השערה היסטורית ולא עובדה ארכאולוגית .הדיונים בטיפוסים הקרמיים87
ובמסורות כתיבה 88הצביעו דווקא על הרציפות בקיומם של היבטים תרבותיים
ייחודים לאזור השפלה בשלביה המוקדמים של תקופת הברזל 2א ,ושנפוצו בהר
יהודה רק בתקופה שלאחר מכן.
היבט נוסף הוא מגוון האפשרויות לתנודות בדגם היישוב במרוצת תקופה
ארכאולוגית אחת .לדוגמה ,ייתכן שחורבן גת ובנותיה במהלך תקופת הברזל
2א גרם לעקירת האוכלוסייה הכפרית שבתחומה אל מזרח השפלה ואל מישור
החוף; וכן חורבן ערי השפלה במסע סנחריב ,בתקופת הברזל 2ב ,היה יכול
להוביל להתיישבות באתרים חלופיים ,אולי בחסות ממלכת עקרון (תל מקנה).
לתנודות בדגם היישוב היו גם סיבות אחרות ,התלויות בזמן ובמקום ,אבל
בהעדר מקורות כתובים מפורטים הן נותרות עלומות .דוגמה לכך היא התפשטות
שם ,אתר .14-12/74/1 84
פאוסט ,דרום ,עמ' .44 8 5
86
שם ,עמ' .44 8 7
סרגי ואחרים ,הקנקן; שי ומאיר ,קדם למלך. 88
פינקלשטיין וזאס ,כתובות; פינקלשטיין ,זאס וזינגר-אביץ ,כתיבה.
