Page 144 - המהפכה הימית

‫‪ | 142‬פרק שלישי‬

‫נמל חיפה‪ 61.‬פרוץ 'המרד הערבי' גם שכנע את הבריטים לאפשר כניסה של‬
‫פועלים יהודים לעבודות סבלות במחסני המכס‪ ,‬שהיו בהנהלה ממשלתית‪.‬‬
‫במשך שנים רבות לא נשאו המאמצים האלה פרי — הממשלה לא נענתה‬
‫לדרישות או העמידה תנאים כאלה שהיה ברור שפועל יהודי לא יוכל להחזיק‬
‫מעמד בהם‪ .‬שנים רבות היה החלק העיקרי בעבודת הנמל — סבלות המכס‬
‫— בידי קבלנים ערבים‪ ,‬ולאחר מאמצים רבים של ההסתדרות והסוכנות‬
‫הסכימה הממשלה למסור חלק מסבלות בית המכס לפועלים יהודים‪ .‬ב־‪15‬‬
‫בינואר ‪ 1937‬מסרה הממשלה לראשונה חלק מעבודה זו לפועלים יהודים‬
‫באמצעות 'סולל בונה'‪ .‬הקשיים היו בתחילה גדולים והעבודה הייתה מפרכת‪,‬‬
‫אולם כבר במחצית השנייה של ‪ 1937‬עלה חלקם היחסי של הפועלים‬
‫היהודים בסבלות המכס לכ־‪ 20%‬מכלל עבודות המכס‪ ,‬לעומת כ־‪10%‬‬
‫בתחילת השנה‪ .‬הציוד המכני שעמד לרשות הפועלים היהודים השתכלל וכלל‬
‫טרקטורים‪ ,‬קרוניות וכן משאיות שנשכרו על ידי 'סולל בונה' על בסיס יומי‪.‬‬
‫מדי שנה העסיקה 'סולל בונה' ‪ 140–100‬פועלים יהודים בעבודות סבלות‬
‫המכס‪ ,‬ביניהם גם פועלים סלוניקאים‪ .‬בשנת ‪ 1940‬נרשם השיא בחלקם‬
‫היחסי של פועלים יהודים מתוך כלל סבלי המכס והוא עמד על ‪62.50%‬‬
‫ייעול עבודתם של הסבלים בנמל היה לאחד הגורמים המרכזיים שאפשרו‬
‫את ביסוס העבודה העברית במקום והרחבתה‪ ,‬והיא עברה מעבודת כפיים‬
‫בראשית שנות העשרים לשימוש גובר והולך בציוד מתקדם‪ .‬לדברי יצחק‬

‫‪ 61‬ברנשטיין‪ ,‬סבלים וסטיבדורים‪ ,‬עמ' ‪ ;133-132‬בראשית ימי 'המרד הערבי' המשיכה‬
‫חברת 'פרדס' למסור את עבודותיה לחברה הערבית 'רנו את אבו זייד'‪ .‬אהרן רוזנפלד‪,‬‬
‫מנהל 'פרדס'‪ ,‬העיד שחברתו עבדה עם אבו זייד במשך ‪ 16‬שנה והיו שבעי רצון מאוד‬
‫משירותם‪ ,‬וכי בעת השביתה של ‪ 1936‬נמנע אבו זייד מלשבות והמשיך לעבוד למרות‬
‫הסכנה שנשקפה לו‪ .‬לדברי רוזנפלד‪ ,‬גם בן־גוריון‪ ,‬שרתוק ואבא חושי בדעה שיש‬
‫להמשיך את הקשרים ולהעסיק את 'רנו את אבו זייד'‪ ,‬בהיותם הקבלנים הגדולים‬
‫והחשובים בתחום הסוורות בנמל חיפה‪ .‬נחום תשבי‪ ,‬מנהל המחלקה למסחר ותעשייה‬
‫באותם ימים‪ ,‬סבר אחרת וטען שבניגוד לדעתה של המחלקה המדינית‪ ,‬לדעתו העיקרון‬
‫המנחה צריך להיות הכנסת עבודה יהודית בכל תוקף לנמל החיפאי‪ .‬לטענתו‪' ,‬המחלקה‬
‫המדינית תכיר לדעת שמידת העמקת הון ועבודה יהודים בנמל חיפה יכולה להשפיע‬
‫גם על עתיד הנמל מבחינה פוליטית'‪ .‬ראו‪ :‬נ' תשבי אל הד"ר רוטנשטרייך‪ 5 ,‬בנובמבר‬
‫‪ ,1937‬אצ"מ‪ ;S8/1394/2 ,‬ד"ר וידרא אל בר כוכבא מאירוביץ‪ ,‬חיפה‪ 23 ,‬בנובמבר ‪,1937‬‬

‫אצ"מ‪.S74/147 ,‬‬
‫‪ 62‬אבא חושי‪ ,‬חיפה‪ ,‬אל המחלקה המדינית של הסוכנות‪ 28 ,‬בדצמבר ‪ ,1936‬את"ה‪,‬‬
‫‪ ,iv-250-27-2-244‬הודעה על סיום המשא ומתן עם מחלקת המכס של הממשלה ובקשת‬
‫תמיכה לרכישת כלים ומכונות לשכלול העבודה בנמל; דוח פעולות מחלקת הים של‬

‫הסוכנות והצעות לפתוח מפעלי הים‪ ,‬תל אביב‪ 18 ,‬בינואר ‪ ,1937‬אצ"מ‪ ,‬ב‪.S11/14/‬‬