Page 148 - המהפכה הימית

‫‪ | 146‬פרק שלישי‬

‫תכניות קודמות להקמת נמל בתל אביב‬

‫תכניות לבניית נמל בעיר העברית הראשונה והפיכתה לעיר נמל גדולה ובה‬
‫ספנות ומסחר ימי מפותח ללא תלות בנמל יפו נערכו מדי פעם בשנים שקדמו‬
‫להקמת הנמל‪ .‬אחד הניסיונות הראשונים היה הקמת מזח למעגן סירות מסחריות‬
‫במוצא הירקון‪ ,‬שנעשה בשנת ‪ ,1913‬ערב מלחמת העולם הראשונה‪ .‬מאחורי‬
‫יוזמה זו עמדה חברת 'פרדס' לשיווק פרי הדר‪ ,‬שרכשה את הסירות והתכוונה‬
‫לפתח את המעגן‪ ,‬אלא שמלחמת העולם‪ ,‬שפרצה בשנת ‪ ,1914‬הכשילה את‬
‫התכנית הימית של החברה‪ 71.‬לאחר המלחמה ועד אמצע שנות השלושים הועלו‬
‫כמה תכניות נוספות להקמת מזח לפריקת סחורות בקצה רחוב אלנבי‪ ,‬שיכול‬
‫היה לשמש בסיס לנמל עצמאי או להרחבת נמל יפו צפונה לעבר תל אביב‪72.‬‬
‫תחילה הסכימה הממשלה הבריטית לבניית הנמל‪ ,‬אך התכניות לא יצאו לפועל‪,‬‬
‫כנראה מסיבות תקציביות‪ .‬בשנת ‪ ,1927‬כאשר הבריטים קיבלו את ההחלטה‬
‫לבנות את הנמל בחיפה‪ ,‬הם איבדו סופית עניין בהקמת מזח בתל אביב או‬

‫בהרחבת נמל יפו‪ ,‬ואף התנגדו לכך‪ ,‬כפי שראינו למעלה‪73.‬‬

‫‪ 71‬הרקע לכך היה שחברת 'פרדס' ראתה לעתים קרובות את פרותיה נרקבים בנמל יפו‬
‫עקב עיכובים תכופים בנמל‪ .‬עובדה זו‪ ,‬והרצון להגביר את התעשייה המקומית‪ ,‬עוררו‬
‫את שמעון רוקח‪ ,‬מנהלה של החברה‪ ,‬לנסות ולתקן את המצב‪ .‬הוא יזם את הקמת בית‬
‫החרושת לתיבות מעצי אקליפטוס מיער האקליפטוסים בחדרה‪ ,‬שהיה בבעלות יק"א‪,‬‬
‫ואף רכש סירות קיטור שנועדו להוביל עצים מחוף חדרה לבית החרושת לתיבות‪ ,‬שבימי‬
‫סערה היו אמורות לעגון בירקון‪ .‬תכנית נוספת הייתה להוביל את פרות ההדר מפרדסי‬
‫פתח תקווה‪ ,‬להטעינן בסירות על שפת הירקון ולהוביל את הפרי היישר לאניות שיעגנו‬
‫מול מוצא הירקון לים‪ ,‬ובכך לעקוף את נמל יפו‪ .‬הסירות נרכשו והיו מוכנות לעבודה‪,‬‬
‫אלא שפרוץ מלחמת העולם הביא לכך שבית החרושת נמכר והסירות נשארו במשך כל‬
‫המלחמה בנמל בטריאסט‪ .‬י' רוקח‪' ,‬שנתים לנמל תל אביב'‪ ,‬הבוקר‪ 19 ,‬במאי ‪;1938‬‬
‫עבר הדני‪ 50 ,‬שנות אגודת 'פרדס'‪ ,‬עמ' ‪ .58‬עוד על המתרחש בירקון בסוף התקופה‬

‫העות'מאנית ובתקופת המנדט ראו‪ :‬אביצור‪ ,‬הירקון‪ ,‬עמ' ‪.137-121‬‬
‫‪ 72‬אביצור‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ;131-130‬שטרן‪ ,‬נמל תל אביב‪ ,‬עמ' ‪ .116-115‬אחת התכניות‬
‫המעניינות היא זו של 'האגודה למען נמל יפו תל אביב'‪ ,‬שהתכנסה במאי ‪1934‬‬
‫בעיריית יפו‪ .‬הייתה זו יוזמה של מנהיגי תל אביב היהודים‪ ,‬ובראשם ראש העירייה‬
‫מאיר דיזנגוף‪ ,‬ומנהיגי יפו הערבים‪ ,‬ובראשם עסם בק ראש עיריית יפו‪ ,‬שעיבדו תכנית‬
‫להפעלה משותפת של הנמל על ידי שתי הערים במקום שבו היה קיים נמל יפו‪ .‬אלא‬
‫שהיוזמה לא יצאה לפועל ונותרה על הנייר בלבד‪ .‬ראו‪ :‬צילום פרוטוקול ההתכנסות‬

‫אצל‪ :‬בטלהיים‪ ,‬הסוחרים‪ ,‬עמ' ‪.105‬‬
‫‪ 7 3‬גם טרם ההחלטה על בניית נמל חיפה הסתייגה הממשלה הבריטית מן ההצעה לבניית‬
‫נמל בתל אביב‪ .‬היא חששה מפני התחרות בנמל יפו והתחזקות כלכלית ולאומית של‬
‫היישוב היהודי‪ ,‬ולא נאותה לממן את הקמתו ואף התנתה את הסכמתה בגביית מס‬