Page 151 - המהפכה הימית
P. 151

‫הרחבת הפעילות הימית היהודית | ‪149‬‬

‫הערבית עמדה על חיוניות ה'מוצא העברי לים'‪ ,‬כדברי בן־גוריון‪ ,‬ופנתה פעמים‬
‫מספר לממשלה בבקשה להקמת נמל בתל אביב‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬ב־‪ 15‬במאי‬
‫‪ ,1936‬כחודש מפרוץ המאורעות‪ ,‬התקבל האישור המיוחל מהבריטים‪ ,‬אך‬
‫אלה הדגישו כי האישור ניתן להקמת מזח זמני — ולא לנמל קבע — ומעגן‬
‫סירות לפריקת כמה סוגי סחורות בחוף תל אביב‪ 80.‬למחרת היום ניגשו לבניית‬
‫מזח עץ מדרום לשפך הירקון‪ ,‬סמוך לבנייני תערוכת 'יריד המזרח'‪ ,‬שהתקיים‬
‫בצפון העיר‪ .‬כעבור כיממה עמד המזח על מכונו‪ ,‬והשיקולים באשר למיקומו‬
‫היו קרבתו לשפך הירקון‪ ,‬שבו חשבו להיעזר כמעגן לסירות‪ ,‬ה ִקרבה לבנייני‬
‫התערוכה‪ ,‬שאפשר יהיה לנצלם לאחסנה והקרבה היחסית למגרשי התערוכה‪,‬‬
‫שבהם ניתן יהיה להשתמש כמקום פריקה‪ 81.‬בבוקר ה־‪ 19‬במאי ‪ ,1936‬חודש‬
‫ימים לאחר פרוץ המאורעות ושביתת ספני יפו‪ ,‬עגנה האנייה הראשונה בחוף‬
‫תל אביב‪ .‬הייתה זו האנייה היוגוסלבית 'צ'טבורטי'‪ ,‬שעגנה מול שפך הירקון‬
‫ועל סיפונה כ־‪ 1,000‬טון מלט‪ .‬בשל המים הרדודים והים הסוער נבצר מהסירות‬
‫להתקרב לגשר העץ‪ ,‬ולכן נישאו שקי המלט בידיים אל החוף‪ ,‬במים שהגיעו‬
‫עד לברכיים‪ .‬למלאכת הפריקה של האנייה התגייסו מתנדבים ובהם צעירים‬
‫מאגודות הספורט וקבוצה שמנתה ‪ 11‬פועלי נמל סלוניקאים שהובאו מנמל‬
‫חיפה בראשותו של זאב הים‪ ,‬שמונה למנהל הפריקה‪ 82.‬כן השתתפו בפריקה‬
‫כמה עשרות חברים מפלוגות 'הקיבוץ המאוחד'‪ ,‬שישבו על גדות הירקון וחלקם‬

        ‫‪' 	80‬איך נתקבל הרשיון לפריקת אניות בתל אביב'‪ ,‬הארץ‪ 20 ,‬במאי ‪ ,1936‬עמ' ‪.1‬‬
‫‪ 	81‬ועדת המשנה לבניין המזח‪ ,‬הצעה לבניין מזח בתל אביב‪ ,‬תל אביב‪ 8 ,‬במאי ‪ ,1936‬אצ"מ‪,‬‬
‫‪ ;S25/10076‬את הנקודה הספציפית להקמתו של המזח בחרו כנראה יעקב בן־סירה‬
‫(שיפמן)‪ ,‬מאיר דיזנגוף ובר כוכבא מאירוביץ בסיור מקדים שערכו במקום‪ .‬עדות על‬
‫כך ממקור ראשון ראו‪ :‬י' בן־סירה‪' ,‬מקום הנמל'‪ ,‬לוצקי‪ ,‬נמל תל אביב‪ ,‬עמ' ‪;28-26‬‬
‫י' בן־סירה‪' ,‬המאבק על איתור נמל עמוק־מים לתל אביב'‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ;340-332‬לעומתו‬
‫נטען כי את משימת איתור החוף המתאים לנמל הטילה הסוכנות היהודית על חברי‬
‫הפלוגה הימית של 'הפועל'‪ ,‬שלושה חברים מהפלוגה — כתריאל יפה‪ ,‬עמירם שוחט‬
‫ויאיר שוחט — נבחרו למשימה והם שקבעו את המקום לאחר שחייה לילית וצלילה‬
‫לחיפוש העומק המתאים ואיתור חוף נקי מסלעים‪ .‬ראו‪ :‬י' שוחט‪' ,‬פרקי זיכרונות‬
‫מקביעת חוף תל אביב לפריקת מטען בימיו הראשונים של ה"נמל" בשנת ‪ ,'1936‬רן‪,‬‬

                                                                   ‫הווי הימיה‪ ,‬עמ' ‪.5‬‬
‫‪ 	82‬זאב הים היה באותה העת ראש שירות הפריקה של 'החברה לספנות' בחיפה ומדריך‬
‫ב'זבולון' חיפה‪ .‬בשנים ‪ 1940-1936‬הוא שימש רב חובל ראשון של נמל תל אביב‪ .‬ראו‪:‬‬
‫ש' שריה‪"' ,‬צ'טוורטי" בחוף תל אביב'‪ ,‬הבוקר‪ 20 ,‬במאי ‪ ,1936‬עמ' ‪ ;3‬הים‪ ,‬ספינות‬
‫מספרות‪ ,‬עמ' ‪ ;134-121‬עדות זאב הים על הקמתו של נמל תל אביב‪ ,‬ראו‪ :‬פרישמן‪ ,‬נמל‬
‫תל אביב‪ ,‬עמ' ‪ ;24-11‬עדות על מעורבות חברי הפלוגה הימית של 'הפועל' בהפעלת‬
‫הנמל בשלבים הראשונים ראו‪' :‬זיכרונותיו של יאיר שוחט על הקמת "נמל ת"א" —‬

                                     ‫‪ ,'1936‬זיכרונות חברי הפלוגה‪ ,‬עמ' ‪.49-48 ,5-2‬‬
   146   147   148   149   150   151   152   153   154   155   156