Page 155 - המהפכה הימית
P. 155

‫הרחבת הפעילות הימית היהודית | ‪153‬‬

‫הראשון הוצעו למכירה מניות בשווי ‪ 100‬אלף לירות סטרלינג‪ ,‬שנרכשו כולן‬
‫עוד באותו שבוע‪ ,‬ובכך הוכיח הציבור את תמיכתו במפעל ואת אמונו בעתידו‪.‬‬
‫היה זה סכום גדול מאוד במונחים של אמצע שנות השלושים‪ ,‬שהספיק למימון‬
‫הפעולות הראשונות להקמת הנמל‪ 90.‬היישוב היהודי התגאה מאוד ב'נמל העברי‬
‫הראשון'‪ ,‬ולבד מקניית מניות התפרסמו מאמרי תמיכה רבים בעיתונות ונערכו‬

                                                               ‫חגיגות וטקסים‪.‬‬
‫ציוני הדרך בפעילותו של הנמל למן פתיחתו באמצע ‪ 1936‬ועד סגירתו‬
‫ב־‪ 1940‬לתנועת אניות‪ ,‬עקב מלחמת העולם השנייה‪ ,‬היו גם הם‪ ,‬כל אחד‬
‫בזמנו‪ ,‬מקור לגאווה של היישוב היהודי בדרכו לעצמאות ימית‪ :‬מטען היצוא‬
‫הראשון מחוף תל אביב יצא ב־‪ 7‬ביוני ‪ 1936‬בשתי אניות שהיו בבעלות חברת‬
‫הספנות היהודית 'עתיד'‪ ,‬שעליה יורחב הדיבור בהמשך הפרק‪ ,‬עמ' ‪91.178-175‬‬
‫ב־‪ 1‬באוגוסט ‪ 1936‬התקבל מהנציב העליון ווקופ מכתב שהתיר את הקמתו‬
‫של מעגן סירות‪ ,‬שיועד לגונן על כלי השיט שהיו חשופים לגלים‪ .‬המעגן‬
‫נבנה בין אוקטובר ‪ 1936‬לינואר ‪ 1937‬מול מגרשי 'יריד המזרח'‪ ,‬והייתה בכך‬
‫הסכמה בריטית לבניית נמל של קבע במקום‪ 92.‬לקראת סוף דצמבר ‪,1936‬‬
‫בשיאה של עונת פרי ההדר‪ ,‬יצא מהנמל משלוח ההדרים הראשון‪ ,‬והתיבה‬
‫הראשונה נשלחה כמתנה לג'ורג' השישי‪ ,‬מלך אנגליה‪ .‬השלמת מעגן הסירות‬
‫באותה עת נועדה גם להקל את טעינת פרות ההדר‪ ,‬והפרדסנים הביעו את‬
‫שביעות רצונם מהתנאים החדשים בנמל תל אביב בהשוואה לנמל יפו;‪93‬‬
‫באוגוסט ‪ 1937‬ביטל הנציב העליון את ההגבלות ביחס לפריקת מטענים‬
‫מסוימים והעניק רישיון לפרוק בנמל תל אביב סחורות מכל סוג;‪ 94‬בפברואר‬
‫‪ 1938‬פתח הנציב העליון את אולם הנוסעים בנמל תל אביב‪ ,‬והוא היה גם‬

‫‪ 9	 0‬ל'אוצר מפעלי־הים'‪ ,‬דבר‪ 29 ,‬במאי ‪ ,1936‬עמ' ‪ ;4‬לוצקי‪ ,‬נמל תל אביב‪ ,‬עמ' ‪;343-344‬‬
                                      ‫שביט וביגר‪ ,‬ההיסטוריה של תל אביב‪ ,‬עמ' ‪.138‬‬
                                                         ‫‪ 9	 1‬הבוקר‪ 8 ,‬ביוני ‪ ,1936‬עמ' ‪.1‬‬

‫‪ 9	 2‬על המשא ומתן עם הבריטים והתכניות השונות לבניית המעגן ראו‪ :‬שטרן‪ ,‬נמל‬
‫תל אביב‪ ,‬עמ' ‪ .119-118‬האישור להקמת המעגן ניתן בשלושה תנאים‪ ,‬ברוח הגישה‬
‫של הבריטים לבניית הנמל‪( :‬א) לא תהיה תמיכה כספית עירונית או ממשלתית בנמל;‬
‫(ב) הוצאות הממשלה תוחזרנה לה ולא ייגרם לה הפסד כספי כלשהו מהמפעל הזה;‬
‫(ג) כל תכנית בנייה תובא לאישור הממשלה‪ .‬ראו‪ :‬ארתור ווקופ‪ ,‬הנציב העליון‪ ,‬אל‬
‫מ' שרתוק‪ 1 ,‬באוגוסט ‪ ,1936‬אצ"מ‪ ;S25/2561 ,‬י' שיפמן‪' ,‬נמל הסירות בתל אביב'‪,‬‬

                                        ‫ידיעות עיריית תל אביב‪( 7 ,‬תרצ"ז)‪ ,‬עמ' ‪.236‬‬
‫‪ 	93‬מיומן הנמל‪' ,‬חגיגת המשלוח הראשון של ההדרים'‪ ,‬ידיעות עיריית תל אביב‪( 7 ,‬תרצ"ז)‪,‬‬

                                                                             ‫עמ' ‪.239‬‬
                                ‫‪ 	94‬ה' צוקרמן‪' ,‬סיכומים'‪ ,‬לוצקי‪ ,‬נמל תל אביב‪ ,‬עמ' ‪.282‬‬
   150   151   152   153   154   155   156   157   158   159   160